מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
אַתָּה פּוֹשֵׁט אֶת חֲלוֹמוֹתֶיךָ
מְקַפֵּל
מַנִּיחַ עַל הַכִּסֵא
נְשִׁימָתְךָ כְּבֵדָה
מִמַּאֲמָץ גָּדוֹל.
בְּאֶצְבָּעוֹת שֶׁיָּדְעוּ לִתְפֹּר
תַּכִּים מְדֻיָּקִים וַעֲדִינִים
אַתָּה פּוֹרֵם עַכְשָׁיו אֶת חַיֶּיךָ
תַּךְ אַחַר תַּךְ,
מַגִּיעַ אֶל הַבִּטְנָה הָרַכָּה.
אֲנִי מַטָּה אָזְנִי:
בַּשֶּׁקֶט נִשְׁמָעוֹת קְרִיעוֹת אִטִּיּוֹת
וְרַק הַלֵּב הַקּוֹנְכִיָּתִי
שׁוֹמֵעַ פִּכְפּוּךְ
גַּעְגּוּעַ
עצוב ויפה.
רות
תודה, רות. שבוע טוב.
נורית שלום!
תמונת השיר נוגעת ללב.
הצעה לתיקון:(ללא הסבר, ככה השיר "מרגיש" לי) – במקום "..מַגִּיעַ אֶל הַבִּטְנָה הָרַכָּה." – מַגִּיעַ אֶל הַבֶּטֶן הָרַכָּה." –
בבית השני, בסוף, כך:
וְרַק בְּקוּנְכִיַת הַלֵּב
מַכֶּה גַּלִּים
הַגַּעְגּוּעַ
בברכה ~ רוחה
שלום נורית
ה"בטנה הרכה" כמובן שייכת לשדה הסמנטי. הרי (כך נראה לי) מדובר בשיר על חייט זקן שחייו נפרמים.
היי גיורא.גם החייטות היא מטפורית. בעיניי, כולנו חייטים של החיים, התופרים ותופרים עד השלב שבו מתחילה הפרימה…
תודה, רוחה. גם לחיים יש בטנה רכה, במובן המטפורי, כמובן. אחשוב על הצעתך השנייה, אם כי איני חושבת שיש אותה משמעות ל"לב הקוֹנכיתי" ול"קוֹנכית הלב".
יפה נורית יקרה
אלו השירים המרגשים והעצובים של חיינו
וכך אנו מתנחמים בכתיבה
בְּאֶצְבָּעוֹת שֶׁיָּדְעוּ לִתְפֹּר
תַּכִּים מְדֻיָּקִים וַעֲדִינִים
אַתָּה פּוֹרֵם עַכְשָׁיו אֶת חַיֶּיךָ
מאחל לך טוב
תודה, דוד. שבוע טוב.
שיר מאוד יפה נורית ,יפה בעיני האמאז' המרכזי של התפירה הפרימה והקריעה
תודה, חנה, על המלים החמות. שיהיה לך שבוע נהדר…
עצוב שקט ויפה !
תודה, ריקי. שבוע טוב…