מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
לזכר פוּלְקֵה, בֶּרְטָה, הִינְדָּה
מָרְדְכַי ומֶנְדֶל שֶׁנִסְפּוּ בַּשּׁוֹאָה
וַאֲחוֹתָם, סַבְתָא שֶׁלִי, רֶגִינָה,
שֶׁנִשְׁאֲרָה לְבַכּוֹתָם.
אֲנִי נוֹבֶרֶת בְּקִמְטֵי הַזִּכָּרוֹן
שָׁם פוּלְקֵה, בֶּרְטָה וְהִינְדָּה
מְקוּפָּלוֹת כְּבִגְדֵּי נֶשֶׁף חֲלוּלִים
צְחוֹקָן מְגוּבָּב בַּעֲרֵימוֹת.
שָׁנִים חִיפַשְׂתִּי אוֹתָן
כְּמִשְׁלוֹחַ יָקָר שֶּיָּדוּעַ מָתַי נִשְׁלַח
אַך לֹא בָּרוּר לְאָן.
אֲנִי נוֹבֶרֶת עוֹד.
שָׁם מָרְדְכַי שֶׁיָדַע לִסְחוֹר
בְּמִקְנֶה, עֵצִים וּתְבוּאָה
אֲבָל לֹא בַּחַיִים
שֶׁהָיָה זָרִיז בְּהַחְתָּמַת עֶדְרֵי בָּקָר סוֹרְרִים
אַך לֹא הִצְלִיחַ לְהַחְתִּים
וְלוּ אִישׁוּר מַעֲבָר אֶחָד.
שָׁם גַּם מֶנְדֶּל הַנֶּעֱלָם
מִסְתּוֹרִי בְּחַיָּיו
חִידָתִי בְּמוֹתוֹ
חוּלְיָה חֲסֵרָה
בָּעַמוּד שִדְרָתִי.
וּבֵין קִמְטֵי הַזִּכָּרוֹן
אֲנִי מוֹצֵאת גַּם אֶת רֶגִינָה
נוֹדֶדֶת חַסְרַת מְנוּחָה
בַּדִּירָה הָרֵיקָה בַּלֵּבַנְט.
שׁוֹאֶלֶת כֹּל רֶגַע, כְּאִילוּ בָּרִאשׁוֹנָה,
אִם אֲנִי רוֹצָה כּוֹס תֵּה
וְהֵיכָן מִשְׁקָפֶיהָ
כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַחְשׁוֹד בָּהּ
שֶׁהִיא זוֹכֶרֶת
פורסם בזוטא
שיר נוגע ברגישותו נורית
הדמויות פרטיות אך כולן צרובות בזכרון הקולקטיבי שלנו
ואיזו אירוניה טראגית אופפת את מותן
תודה חנה יקרה. אכן, היה לי חשוב שתהיינה גם פרטיות ולא תיעלמנה בתוך הכלל…
שיר שהעביר בי צמרמורת ובייחוד שני שורותיו האחרונות שהם כמכה בבטן…
תודה רונן. הזיכרון באמת נמצא לפעמים בבטן הרכה והפגיעה…
נורית
מקופלות כבגדי נשף חלולים
והוא הסוחר הממולח שלא הצליח להחתים אפילו אישור אחד
אכן מצמרר
אנחנו נמצאים בימים האלה בתוך זה ולכן זה מצמרר יותר
והחלק החזק בשיר הוא שעוסק במי שחיה
וּבֵין קִמְטֵי הַזִּכָּרוֹן
אֲנִי מוֹצֵאת גַּם אֶת רֶגִינָה
נוֹדֶדֶת חַסְרַת מְנוּחָה
בַּדִּירָה הָרֵיקָה בַּלֵּבַנְט.
שׁוֹאֶלֶת כֹּל רֶגַע, כְּאִילוּ בָּרִאשׁוֹנָה,
אִם אֲנִי רוֹצָה כּוֹס תֵּה
וְהֵיכָן מִשְׁקָפֶיהָ
כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַחְשׁוֹד בָּהּ
שֶׁהִיא זוֹכֶרֶת
תודה, דוד, על תגובתך.
נורית תודה רבה על השיר .אינמילים.
תודה, מירי, על דברייך. לפעמים האינמילים – זו המתת הטובה ביותר…
נורית יקרה
תאורים צורבים ומכים חזק בבטן .אני מסכימה עם רות אלו דמויות פרטיות ולאומיות כאחת
עפרה
תודה, עפרה יקרה, אני שמחה שהשיר נגע בך…
נורית
שיר חזק נורית
אנחנו רדופי דמויות שנמצאים באלבומים שלנו בלי שנכיר אותם
נכון, ריקי, ואם היינו מכירים היינו בוודאי מבינים כמה, בעצם, אנחנו דומים להם.
נורית
"קמטי זכרון" אלה הם הסיפור הנורא המתכווץ מפני אנשים ומפני המציאות. עד כמה שזה נורא, יש להמשיך ולנבור בם, נורית.
תודה רות יקרה. הנבירה והחיפוש הם הכרחיים. יש בי צורך להלביש פנים ושמות לזכרונות …
נורית
נורית הי,
דווקא בשל הפרטיות וההקשר הטרגי השיר מנהיר לנו כי הדמויות שבליבנו (ובזכרוננו) מן הנצח הן.
נוגע ללב.
צדוק
תודה צדוק. לא אסתיר כי היתה לי התלבטות לפני העלאת הפוסט, בשל הפרטיות הזאת. לבסוף הלכתי עם התחושה שלי (והגישה של יד ושם) שלכל איש יש שם, ופנים…ואולי בכך, כדבריך, אני קונה להם חלקת נצח…
נורית