לֹא הֶחֱזַרְתִּי צִיּוּד בְּרִאשׁוֹן בְּנוֹבֶמְבֶּר 1973.
הֶחֱזַרְתִּי שַׁבָּת יָפָה שֶׁל רֵאשִׁית אוֹקְטוֹבֶּר
כְּשֶׁהַסִּירֶנָה הִתְפָּרְצָה לְבֵית הוֹרַי
זָעֲקָה וְזָעֲקָה,
הוֹפֶכֶת כִּסְאוֹת עַל יוֹשְׁבֵיהֶם.
מֵהַהַתְחָלָה לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת
וּכְשֶׁיָּדַעְתִּי הָיָה מְאֻחָר מִידַי לְהַחֲזִיר צִיּוּד
מְאֻחָר יוֹתֵר הָרַדְיוֹ הִבְטִיחַ לִשְׁבֹּר עֲצַמוֹת
וְלֹא קִיֵּם.
גַּם זוֹ לְטוֹבָה.
אֲנִי יוֹדֵעַ כָּעֵת שֶׁאֲפִלּוּ לִי קָשֶׁה לְהִתְוַכֵּחַ
עִם עֻבְדּוֹת
כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם אֶת חַיַּי
מֵעֹמֶק שִׁשִּׁים שְׁנוֹתַי.
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי צוֹפֶה בְּסִרְטֵי טֶבַע
אֲנִי סוֹפֵר אֶת הַפְּעָמִים בָּהֶם אַנְטִילוֹפָּה
קָלַת רַגְלַיִם
מַקְדִּימָה בַּרְדְּלָס
זָרִיז לֹא פָּחוֹת
בְּצַעַד מִקְרִי מְמֻזָּל אֶחָד.
יֵשׁ הַסְּבוּרִים שֶׁהָעִתּוּי הָיָה מְתֻכְנָן מִלְּמַעְלָה
וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמְּנוּסָה נְכוֹנָה
מַשְׁמָעָהּ לִהְיוֹת מְנֻסֶּה.
אַף שֶׁלֹּא נִסִּיתִי לִבְרֹחַ, טֶרֶם הֵבַנְתִּי
מָה שֶׁבָּרוּר לִי הַיּוֹם:
אֶת חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל מִקּוּם נָבוֹן
וּזְמַן נָכוֹן,
וְשֶׁאֵין מָה לַמַּהֵר לְהַחֲזִיר צִיּוּד.
———————————
השיר התפרסם בכתב העת "מטען" בדצמבר 2013
נתיבים – כתב עת חדש ליצירה ועיון
http://nativ-aher.com
שירך מחזיר אותי אל הימים ההם ואל דבריו של דדו,שאנחנו שוברים להם את העצמות,בשעה שהמצב היה לגמרי הפוך.אסור לשכוח את מלחמת יום הכיפורים
עפרה
תודה עופרה
אכן אסור לשכוח
וגם צריך לשים דברים בפרספקטיבה
ובתוך כך לזכור את הכזב והאשליה הכוללת את דבריו חסרי הכיסוי של דדו שלא היה חף מטעויות (גם אם נניח שמטרתו הייתה לזרוע ביטחון באותו רגע)
טקסט נוקב ובשל, משקף בהיבטים שונים "אני קולקטיבי".
מתחבר מאד לסייפא -…"ושאין מה למהר להחזיר ציוד…"-
דומני שהיא מתאימה ככפפה ליד, לנו – בני השישים.
תודה יהודה
אכן הסיפור האישי (הדי מדויק) אמור לשקף סיפר קולקטיבי.
אני חייבת וידוי:
בפעם הראשונה היה לי קשה לקרוא את הטקסט הברור שלךָ. כמעט כמו שהיה לי קשה בימי מלחמה עצמה.
חזרתי. קראתי שוב. ואני מודה לך על הקושי.
תודה רבקה
אם השיר שלי לא יוצר קושי סימן שנכשלתי
אַנְטִילוֹפָּה
קָלַת רַגְלַיִם
מַקְדִּימָה בַּרְדְּלָס
זָרִיז לֹא פָּחוֹת
בְּצַעַד מִקְרִי מְמֻזָּל אֶחָד.
אתה אומר בתמונה יפה את מה שאמר נפולאון : תנו לי גנרלים עם מזל !
אוי אוי, דווקא בנפוליון בחרת?
לא אומרים שהמזל הולך עם הטובים?
תודה ריקי