יֵשׁ שִׂמְחַת מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה בִּיחִידוּת
כְּשֶׁאֵין עֵינַיִם מֵאֲחוֹרֵי הָעֹרֶף לִבְחֹן וּמַלְאֲכֵי שָׁרֵת לֹא בָּאִים לְשָׁרֵת.
נֵץ חַד עַיִן עַל כָּתֵף אֵינוֹ נוֹעֵץ
אֶת צִפָּרְנֵי עֲצוֹתָיו
וְיָדִי לֹא תְּלַטֵּף נוֹצוֹתָיו.
הַאִם יִתְפַּלֵּא
אֵיךְ תְּשׁוּקַת הַפֵּרוּק בְּרַבִּים
עוֹדָהּ מְקַנֶּנֶת בִּנְקִיק הַר מְנֻתָּק?
הִנֵּה נְשָׁרִים נְשָׁרִים מִתְקַבְּצִים וּבָאִים
מוֹחֲאִים בִּכְנָפַיִם כְּבֵדוֹת, סוֹגְרִים מַעְגָּל
יְבַתְּרוּ בַּבָּשָׂר וְטָפְרֵיהֶם כְּמַגָּל.
וְגַם כְּשֶׁמַּקּוֹרָם אוֹחֵז בְּנוֹצָה
אֵינָם מִצְטָרְפִים לְשִׂמְחַת הָעֵרוּב
וּבְלִבָּם הַנֻּקְשֶׁה אֵין עֵצָה.
היי שימעון
הבדידות רבה,
בליבם הנוקשה אין עצה,
משאיר את מרכז הנפש לבד
כדבריך
להתראות טובה
תודה, טובה