חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
כְּבָר לֹא אוֹנָנִית
כָּל יָמַי חִפַּשְׂתִּי אַחַר הַשִּׁירָה שְׂפַת קְדוּמִים קְסוּמָה
רַנְּנוּ כְּרוּבַי רוֹמְמֵי עוֹלָמַי סַנְקְטוּס סַנְטִיסִימוֹ
זוֹ הַשָּׁעָה יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה יַם הַחָכְמָה אֲצִילוּת יְחִידָה
הִנְנִי נַפְשִׁי חַלֵב כּוֹכָבִים גְּלוֹרִיָּה
שִׁוִּיתִי
קוֹסְמוֹס דּוֹמִינוֹס אֲדֹנָי מַזְרִיעַ אוֹתִי
וְאֶת הָאוֹתוֹת וְאֶת הָאוֹתִיּוֹת וְאֶת הַכֹּחוֹת
וְאֶת הַקְּסָמִים שֶׁהֵבֵאתִי אִתִּי מִשְׁתַּגַּעַת לָתֵת לָכֶם
לִבִּי יוֹצֵא לְהַזְרִיעַ אֶתְכֶם
לֹא!
לָתֵת לָכֶם זֶה לְאוֹנֵן
זֹאת אוֹמֶרֶת לְשַׁחֵת זַרְעִי אַרְצָה
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְהִתְפַזֵּר
זְרָעִים קוֹסְמִיים לֹא מְפַזְּרִים
שֶׁמַּשְׁמָעוֹ שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁל הַזְּרָעִים
וְאַתֶּם פַּגֵּי הָרוּחַ קְטוּמֵי הַזִּכָּרוֹן
מְחַפְּשֵׂי שָׂפָה עַתִּיקָה שֶׁנִּשְׁכְּחָה
לָמָּה חִפַּשְׂתֶּם בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִיקוֹת
הַי- טֵק תֻּכִּי מוּלְטִי מֶדְיָה?
אֲנִי כְּבָר לֹא אוֹנָנִית
אֲפִלּוּ תִּתְחַנְּנוּ לֹא אֶתֵּן לָכֶם
תַּלְמִיד חָכְמָה שֶׁאֵינוֹ אַכְזָר אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם, הוּא מִתְפַזֵּר
סוֹף סוֹף מֵבִין זֹאת מֹחִי הַבּוֹעֵר,
לָתֵת לְשֶׁכְּמוֹתְכֶם זֶה כְּמוֹ אַיְנְשְׁטַין לְזַרְזִירִים
וְשַׁמְפַּנְיָה לַחֲזִירִים
וּפְשׁוּטוֹ כְּמִדְרָשׁוֹ
וְנִגּוּנוֹ
מתוך ספר שירי, "הרוח והדם" שיר שכתבתי לפני שנים רבות כתגובה לכותבת שכלל לא הבינה את שירי. השיר מוקדש
לכל המשוררים שנפגעים מהזרזירים המנפנפים ברהב, ומסריחים מגאווה, שבוע טוב לכל ידידי הטובים במטע. חיה אסתר
איזו תשובה נפלאה חיה נתת
באיזו לשון רואה כתבת את שנפשך הרגישה
באיזה מקפצת מילים גילגלת לשונך
מעניין אם זה הבינה
אֲנִי כְּבָר לֹא אוֹנָנִית
אֲפִלּוּ תִּתְחַנְּנוּ לֹא אֶתֵּן לָכֶם
תַּלְמִיד חָכְמָה שֶׁאֵינוֹ אַכְזָר אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם, הוּא מִתְפַזֵּר
סוֹף סוֹף מֵבִין זֹאת מֹחִי הַבּוֹעֵר,
לָתֵת לְשֶׁכְּמוֹתְכֶם זֶה כְּמוֹ אַיְנְשְׁטַין לְזַרְזִירִים
וְשַׁמְפַּנְיָה לַחֲזִירִים
וּפְשׁוּטוֹ כְּמִדְרָשׁוֹ
וְנִגּוּנוֹ
אלופה את חיה
אין ספק
היום יודעים
ועוד ידעו זאת
בעתיד המונים
תודה
תודה דוד על המילים, על ההבנה.
גדולי החסידות הבינו שבבסיס הגאווה טמון הרהב למדוד באמת מידה חברתית או תרבותית את האחר השונה הלא מוכר. ולצערי הרבה מאנשים המתימרים להיות אנשי תרבות שופטי אמנות, לוקים במחלה הזו. חיה אסתר
את צודקת חיה יקרה
והנה הגיע זמני להכיר
ולא חמקו ממני
ואני חשבתי שאינם בשירה
לתת לכם בראש !
מילים כדורבנות חיה אסתר !
מנסה להזכר ולא מצליחה בדבריו של ישוע על חזירים וזהב , בדיוק באותה רוח שאת כתבת
ריקי יקרה,
כמובן,ישוע היה בראש שלי וגם ההגות המעמיקה של החסידות בנושא אוננות ופיזור. והואריציה שלי מאוד ספקה אותי אז לפני שנים. הנוסח של ישוע אם איני טועה, "פנינים לחזירים", אלך בהזדמנות לבדוק אי שם בעמקי ארון הספרים שלי חיבוק. חיה אסתר
ועוד ריקי, האוננות על-פי פרויד רדודה לעומת עומק שמו של אונן ששיחת זרעו ארצה (בראשית), ועל השורות האחרונות שבשיר, ופשוטו כמדרשו ונגונו" ארחיב פעם את הדיבור או השיר, או הניגון או הריקוד. ערב טוב יקרה. חיה אסתר
כן את צודקת "פנינים לחזירים "
פרויד, ישוע, מקרא וחז"ל (הסדר אקראי) כולם היו סוג של מעוננים מאוננים 🙂
ואני מרגישה אוננית למדי כשאני מנסה להגיב בבננות !!!!!
"אל-תתנו את-הקדש לכלבים ואל-תשליכו פניניכם לפני החזירים פן-ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם" (הבשורה על פי מתי, ז 6).
גבריאלה יקרה, הקדמת אותי, "אל תתנו את הקודש לכלבים ואל תשליכו פנינים לפני החזירים פן ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם" בחלקו האחרון של הפסוק מזהיר ישו מפני הכאב, המוות הרוחני הקורה בעקבות הפעולה, אבל כפי שכתבתי בשיר, פיזור המתנות הקוסמיות למי שלא ראוי גורם לשבירת כלים, המקבל לא מסוגל לקבל את השפע ואז הכלים נשברים, (קבלת האר"י ועוד). ערב טוב . חיה אסתר
ריקי יקרה, עם האש הקוסמית אין סיכוי שתהיי אוננית, תשפיעי ותושפעי "בשרשרת אורגזמות" כמו שכתבתי בשיר , "שיר לשמחה" בתוך ספרי החדש שבדפוס ועומד לראות אור בקרוב. חיבוק חיה אסתר
היי חיה אסתר, אני חושבת שהתובנה שלך שעולה בקנה אחד עם התובנה של ישוע יפה ובעיקר נכונה מאוד…
שיר מקסים. שפה פרטית נדירה שרק את מדברת אותה ואנחנו מבינים. רני
הקונפליקט הידוע של האמן לשחרר או לא לשחרר את יצירתו לרשות הרבים
ביאליק הלוא כתב : ואני בחלבי ובדמי את הבעירה אשלם
אהבתי את עולם הדימויים בשיר ואת השפה היחודית רק לך ,חיה אסתר
ואין מנוס בתוך קהל הקוראים הממששים כדברי רחל במנוחה את הכאב והצער מהם נולד השיר או לחלופין השמחה ,יהיו גם חזירים …
תודה גבריאלה אני זוכרת שאת הציטוט מהברית החדשה את צטטת לי לפני שנים בקפה "אלנו" בירושלים, כשפרסמת את השיר, "עדיך" בכתב העת היחודי, שהוצאת לאור וערכת- "מרפסת". (שהיה השיר הראשון שפרסמתי), ישבה אתנו אז חברתי ציפורה לוריא ז"ל. ונפגשנו לעיתים קרובות יותר. חיבוק. חיה אסתר
בוקר טוב חנהלה יקרה. את צודקת. אבל במערכת יחסים, וגם יחסים ספרותיים בידינו הברירה להחליט למי ניתן. ואת זה הבין האר"י. חיה אסתר
תודה רני יקר רגיש ,מבין. חיה אסתר
תודה רני יקר רגיש ,מבין. חיה אסתר