חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
*
מַה הִתְפּוֹצֵץ?
הֻלֶּדֶת?
מַה מְּדַמֵּם?
הַזִּכָּרוֹן?
מֶה הָיִיתִי?
עָנָן?
פִּי הַלַּיְלָה הִכְחִיל כְּשֶׁחָצִיתִי אֶת נְהַר הֶעָתִיד
שַׁעֲרֵי אֵימָה נָמַסּוּ בַּמַּסָּע לְעֵבֶר רוּחוֹת הַתּוֹדָעָה
עֲסוּקָה בְּלִלְכֹּד אֶת הָאֵשׁ הַיּוֹצֵאת מִבִּטְנִי
בַּשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל לָאֲדָמָה
הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּכָּנָף הַגְּדוֹלָה שֶׁצִּמַּחְתִּי מֵעוֹדִי
כְּחֻלָּה מְשֻׁבֶּצֶת קוּרֵי אוֹר אֲרוּגַת פָּז תִּקְוָה
שְׁזוּרַת חֲרוּזֵי אִינְפְרָא אָדֹם עֲשׂוּיַת חֹמֶר עֶלְיוֹן
הָיוּ שָׁם הֵיכָלוֹת אֲרוּגֵי אוֹר
רָאִיתִי בְּקִמּוּטֵי הָרֶחֶם פִּתּוּלֵי מֹחַ רוֹטְטִים
שָׁמַעְתִּי קְמָטָיו בְּרַחֲשׁוּשֵׁי הַהֻלֶּדֶת
רָאִיתִי בַּכָּנָף פָּרֹכֶת מֵאֵיבָרַי הַפְּנִימִיִּים
כְּשֶׁאַתֶּן מִתְקַפְּלוֹת בִּגְבִיעַ הַנָּהָר
אוֹזְרוֹת כֹּחַ לַלַּיְלָה הַשּׁוֹקֵק הַנּוֹשֵׁם
לִבִּי תּוֹפֵר אַהֲבָה בַּפְּלוּמָה הָרַכָּה
מִתְעַטֵּף בָּכֶן כִּגְלִימָה
כְּשֶׁאֲנִי עֲדַיִן שְׁקוּעָה בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה
הִתְקַדַּמְתִּי בָּאֲגַמִּים
כֹּחוֹתַי נָשְׁקוּ לַמַּיִם
שָׁמַעְתִּי מוּסִיקָה מֻפְלָאָה
נִגּוּן גּוּף לַחַן עַיִן
הָיִיתִי בְּתוֹךְ חֲלוֹם
שִׁפְעֵי עֲצַבִּים צָמְחוּ סָבִיב
מְטֻפָּסֵי יֹפִי
צוֹבְעִים אֶת הָרֶגַע בְּוָרֹד כְּחַלְחַל
הַכֹּל הָיָה כָּל כָּךְ מְצִיאוּתִי
הַנָּחָשׁ הַסּוֹעֵר שֶׁל תְּשׁוּקַת הַכָּנָף לָעוּף
הִתְפַּתֵּל בְּתוֹכִי
חַי אָדֹם חוֹשֵׂף פֶּה
הִקְשַׁבְתִּי לְמַשָּׁק שְׂפָתַיִם בַּמַּיִם
לְשִׂיחַת תַּאֲווֹת מִשַּׁשְׁתִּי אֵדִים
שִׁפְשַׁפְתִּי עַצְמִי בָּרַחַשׁ הַסּוֹעֵר
שֶׁל תְּשׁוּקַת הַכָּנָף לָעוּף
אוֹתִיּוֹת הָפְכוּ לְעַמּוּדֵי אוֹר נָעוּ בַּשָּׂדוֹת
בְּהֻלֶּדֶת הַיָּרֵחַ מִתְאַבֵּךְ מֵעֵינַי
מֵאָזְנַי מִפִּי מִפֹּתִּי מֵאַפִּי
יָלַדְתִּי רְסִיסֵי שֶׁמֶשׁ
כְּמוֹ תָּאִים מִתְרַבִּים
כְּמוֹ דָּם נִתָּז בָּעוֹרְקִים
עָמַדְתִּי בָּאֲוִיר
עַד שֶׁגַּלְגַּלִּים הִסְתּוֹבְבוּ בְּגוּפִי
עַד שֶׁגַּלְגַּל הַדָּם הִתְגַּלְגֵּל
עַד שֶׁסּוּפַת מִלִּים מְכֻנָּפוֹת הִשְׁתּוֹלְלָה
עַד שֶׁהִתְחַלְתִּי לִצְרֹחַ בְּלִי לָדַעַת מַה
וְלָעוּף
בָּרְחִיפָה שָׁטוּ יֵשֻׁיּוֹת לְבָנוֹת סְבִיבִי
כְּמוֹ הֶבֶל פֶּה
מֵעַל יְעָרוֹת נְהָרוֹת אֲגַמִּים יָם
עַפְתִּי הֲמוֹן זְמַן הָיָה נֶהְדָּר
הוּעַפְתִּי לְגֹבַהּ עָצוּם
אוּלַי לִיְקוּמִים אֲחֵרִים
כֶּאֱלֹהִים הָיִיתִי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּבַת אַחַת
אַחַר כָּךְ הָיִיתִי רַק רוּחַ מְהִירָה
רַק תְּנוּעָה
אֲמִתִּית
לוֹהֶטֶת
נָחַתִּי בַּאֲגַם הַמְזַמֵּר
לֹא פָּקַחְתִּי עֵינַי
כָּל גּוּפִי בָּעַר
הָיִיתִי עֵרָה
נֶעֱתֶרֶת לַקֶּסֶם
מְחַכָּה שׁוּב לַלַּיְלָה הַמְיֻחָל
יָשַׁבְתִּי לִי בַּבֹּקֶר עַל שְׂפַת הָאֲגַם
הַשָּׁעוֹן עָמַד
עֵמֶק אִישׁוֹנַי נָם
מָה אֲנִי?
נְבוּאַת לַיְלָה?
עָנָן סָמוּי?
תְּנוּעָה?
עַלְזְמַן?
מִי אֲנִי?
עָשָׁן?
בַּיְּקִיצָה אֶהֱיֶה
תּוֹדָעָה שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ?
מתוך ספר שירי, "שרפה" חיה אסתר
מה התפוצץ?
יכולת הדמיון התפוצצה מרוב מראות, תוך כדי קריאת השיר!
בוקר טוב חיה יקרה
הנה עוד שיר שאני מכיר משרפה שקראתי פעמיים
ויש קסם מיוחד בכך שאת מעלה למטע
שכן בזה הרגע יודע אני שבחרת בשיר
הפעם אבחר לצטט קטע שמייצג את חלומותיי שחזרו במשך שנים
אני למעלה עף מעל נופים
איזה כיף!
וְלָעוּף
בָּרְחִיפָה שָׁטוּ יֵשֻׁיּוֹת לְבָנוֹת סְבִיבִי
כְּמוֹ הֶבֶל פֶּה
מֵעַל יְעָרוֹת נְהָרוֹת אֲגַמִּים יָם
עַפְתִּי הֲמוֹן זְמַן הָיָה נֶהְדָּר
הוּעַפְתִּי לְגֹבַהּ עָצוּם
דוד יקר, הימים העמוסים הניבו השבוע חלומות מופלאים שאת רובם אני רושמת. וכן, חלום תעופה מדהים שחלמתי הלילה דחף אותי להעלות את השיר "מה התפוצץ". מי שחולם חלומות תעופה יודע איזו חוויה נפלאה זו. בספר "שרפה" מהבהבים הרבה חלומות תעופה וגם ספרי החדש מלא בהם. חיבוק חיה אסתר
חנוך יקר,
אין סוף למראות, אינסוף לתודעה הנפרשת- פורשת לפנינו את עצמנו. אם רק ניתן לה, אם רק נשחרר אותה. תודה על קריאתך ועל התגובה. חיה אסתר
מה אני ?
נבואת לילה?
ענן סמוי?
תנועה?
עלזמן?
מי אני?
עשן
כל כך יפה שרת את התהיה הזאת על העצמי, האני
ואולי אני זה הכל ביחד
חנהלה יקרה
התהיה היא אינסופית. ובאמת בשיר יש גם תהיה על העצמי ההולך וגדל, וגם הולך ונעלם מן העין הולך ונהפך למהות אינסופית. זה חלום של דבקות . ברכות על הקורס החדש בקבלה. יקרה. חיה אסתר
זה קורס שציפיתי לו חודשים הוא אמור היה להפתח אחרי פסח אבל אז לא הייתי יכולה להגיע , הוא פשוט חיכה לי
נושא הקורס הוא: התפילה בראי הקבלה
ואני מתמוגגת כבר מהשעור הראשון
לקרוא את השירים שלך חיה אסתר זה לגלוש על גלי ענק 🙂
תודה ריקי, אני כל כך שמחה שזה מה שקוןרה לך ששאת קוראה את שירי. וכמו תמיד את מוצאת משפט קולע. כי זה ענק, כי זה מציף אותי, כי הגל ענק. חיבוק יקרה. חיה אסתר
תודה ריקי, אני כל כך שמחה שזה מה שקוןרה לך ששאת קוראה את שירי. וכמו תמיד את מוצאת משפט קולע. כי זה ענק, כי זה מציף אותי, כי הגל ענק. חיבוק יקרה. חיה אסתר
צ"ל קורה. חיה אסתר
וואו חנהלה, תפילה וקבלה. תפילה לפי הקבלה. תפילה בראי הקבלה. שתהני, שתתמוגגי, שתתמזגי, שתחווי, שתבוא הדבקות, שיתגדל ויתקדש שמי רבא.ויפתחו השמיים הפנימיים. חיה אסתר