חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
רוחניות ושירה
רוחניות ושירה- רק קריאה או אמירה של המשפט הזה מעצימה בי את המרחב אליו נושאת אותי השירה מעניקה לחוויה מימדים נוספים נושאת אותי לנופי קסם למחוזות סמויים, להיקסמות לכישוף שבשיר. זו אמירה הפותחת חלון לעולם שמעבר למרחב עלום שהשירה נושאת אותי אליו.
כאשר הרוח נושבת בי נכנסת ויוצאת מכול פתחי, כאשר אני חשה התרוממות הנפש והצף של אהבה מעלה אותי על גדותי ובאזור הלב מתעוררת תחושה של רחיפה, כאשר אני חשה כמיהה, צוללת או מרחפת במרחבים אינסופיים וְהֶצֶף של שד קוסמי מעניק לי ומיניק אותי,
אז נכתב ממני שיר. חלב השיר זורם הרוח כתבה את השיר. אני יודעת שאי אפשר לכלא במילים חוויה כזו אך איני חשה תסכול כי הרוח היא שהנשיבה אותי.
הביטויים התרוממות הנפש, התרוממות הלב, נטועים כנראה בתחושה גופנית בהצף של אהבה המבקש להמריא.
עירום נשמתי ללא ציעוף והסתר ממלא אותי, אני מנושבת, רוחנית, רוח עוברת בי,
אני חווה את המציאות.
אין אדם מציאותי יותר מאשר אדם רוחני, כי רוחניות היא חיי אמת, גילוי צפונותיה של החוויה והרחבת היכולת להכיל אותה עם כול החושים.
ההימשכות אל האינסוף מנביעה רצון לשיר.
שאיפתו של אדם להגיע ללוז, להאיר נקודה פנימית הספונה במעמקיו, לגעת בנקודה האלהית שבו- נקדת החיים, מתגלה בשירה.
התרוממות הלב גאותו מנביעה שירה, "אשירה לה' כי גאה גאה"
בכול נברא יש נקודה אלהית נקדת חיים המתגלה ברצון לשיר.
כאשר שרו בני ישראל את שירת הים הם שרו את "השירה הזאת", השירה בהא הידיעה, השירה העולה מכול הנבראים.
"פירוש שירה הוא להיות הכול נמשך בקוו ישר ושורה למקור שרשו שהוא חיותו יתברך.
*"כמו שוּר שהוא בקוו ישר וכן בניגון שמאחד עלייה וירידה וניקרא שירה…
(שפת אמת לפרשת בשלח תרל"א, תרל"ג).
האם יש בכוחה של המילה להעניק את תחושת ההתעלות התרוממות הלב הנובעת מחוויה רוחנית?
האם בכוחנו לארוג את הרוח המפעמת בנו במילים?
האם אפשר לכלוא במילים את התרוממות הלב את הגאות המבקשת להעפיל אל השירה?
האם בכוחה של המילה להעניק לאחר חוויה זו?
כתבתי זאת בשורת שיר "אֵיךְ אוּכַל לִמְזֹג מִלִּים אֶת שֶׁהָוִיתִי לְמַעְלָה"
בדרשותיו על שירת הים מתעמק ה"שפת אמת" בַּחֲוָיַת השירה.
השירה היא שירת העליונים, ושירת העליונים יוצאת מהכוח לפועל על ידי האדם.
"קול ודיבור והבל הלב יכול לעורר אותיות התורה עד שרשן ולהאיר במקום עליון וזה שנאמר, "ישיר", שעל ידי כוחם של ישראל נתפעלו האותיות ונתגלו האותות הפנימיים והרזין הגנוזים בכול דברי השירה האלה וניקראו על שמם (של בנ"י). שאין המצווה נקראת אלא על שם גומרה, שתלה השם עליונים בתחתונים. והגומר הוא אדם בעשייה ממש.
(שפת אמת לפרשת בשלח תרל"א).
על ידי עיון מעמיק בפרושו של רש"י לפסוק, "אז ישיר", חושף ה"שפת אמת" את יכלתו של האדם להזרים את שירת העליונים אליו להיחשף למקורה השמימי להטמיע אותה בתוכו ולשיר.
רש"י אומר: עלה בליבו שישיר וכן עשה.
שואל ה"שפת אמת", והרי כול מי ששר קיים בו הרצון לשיר?
במעוף הגותי הנובע כנראה מניסיון אישי תולה ה"שפת אמת" עליונים בתחתונים ומעניק לאדם את יכולת השירה.
אין בכוחו של בן אנוש לשיר כראוי כי השירה היא שירת העליונים אך אדם השואף להתעלות משקיע מחשבה ברצונו להמריא ובעקבות המחשבה מתעוררת פנימיותו והוא עושה- הוא שר ואז מתממשת בו שירת העליונים.
הרצון לשיר, להתעלות הוא זה המעורר את העשייה ורק בכוחו מגיעה שירת העליונים אל התחתונים.
"עלה בליבו לשיר וכן עשה".
"וזה שאמר רש"י שעלה בליבו לשיר ממש השירה הזאת, אף שבמעשה אין בכוח אנוש לשיר כראוי, על כן נאמר וכן עשה, שעל ידי הרצון נתעורר הפנימיות שתלה השם יתברך זה בזה".
(שפת אמת לפרשת בשלח תרל"א).
חיה אסתר
*שר כמו מדבר שור.
ושירה היא התישרות לב האדם, לישרי לב שמחה, שעל ידי ישרת הלב באה שמחה.
*
אֵיךְ אוּכַל לִמְזֹג מִלִּים
אֶת שֶׁהָוִיתִי לְמַעְלָה
הִפְשַׁטְתִּי הַגּוּף הַשְּׁמֵימִי כְּמוֹ שִׂמְלָה
נִשְׁמָתִי נִשְׁאֲרָה נִגּוּן בְּעֵירֻמָּהּ
כַּמָּה שָׁמַיִם זָרַמְתִּי אֵין לִי מִסְפָּרִים
עֶדְנַת הָרוּחַ הַלְּבָנָה
וְאֵין לִי וַיְכֻלּוּ
מְרוֹמֵי הָאֱלֹהוּת
תִּלֵּי תְּהִלִּים לֹא יוּכְלוּ
מוּסִיקָה שֶׁל מַעְלָה
כָּל כָּךְ הִתְאַהַבְתִּי
יָפְיוֹ הֶעָמֹק שֶׁל אֱלֹהִים
מתוך ספר שירי, "הרוח והדם"
השיר פורסם :
במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות
בספרשירי "בסוד הריח" "Dans le secret des odeurs" בתרגומה של אסתר אורנר
באנתולוגיית המשוררות הישראליות , "לכל אחת יש שם" (צרפתית) בעריכת אסתר אורנר, שיצאה לאור לכבוד הסלון הספרותי הבינלאומי בפריז ב-2008
ובמספר אנתולוגיות נוספות.
לחנהלה אהובה,
הסנפתי כל כך הרבה ירוק בחג הזה עד שנזכרתי שהבטחתי לך מזמן להעלות לבלוג שלי את הטקסט שכתבתי על רוחניות ושירה, ואת הציטוט שצטטתי מה"שפת אמת" החלמה מהירה יקרה. והמון יצירה. חיה אסתר
מאמר מרומם נפש, חיה אסתר, ואיך שילבת את המקורות הרלוונטים להדגיש שרשיה הגבוהים של השירה
לא פלא אם כך למה הלוויים המשרתים בקודש היו נוגנים ושרים
גם הפרוזה נוגעת בעולמות עליונים, אבל השירה היא הפרפיום התמצית שבתמצית
תודה על המאמר והשיר
ואהבתי את "תילי תהילים"
תודה חנהלה, על קריאתך המעמיקה, על מה שאת. אני מברכת שזכיתי בקוראה כמוך. שזכיתי לקרוא סופרת מדהימה כמוך, אהבה גדולה והרבה כוחות נפש וגוף חיה אסתר
נפלאה את כתמיד
והפעם הפלאת במדרשך על השירה שבאה ממעמקי התודעה
וידעת להדגים זאת בשיר קצר ומרגש
וכשאת כותבת לי על שירת הים את מזכירה לי את אהבתי לשיר הזה על פיוטו
אולי זה היה השיר הראשון שידעתי מתוך המקורות
שרתי אותו בהתלהבות מרוממת יותר מאשר כל שיר אחר
תודה חיה
תודה איש יקר.
אני שומעת אותך שר את "אז ישיר:" בקולך המרגש העמוק. והעולם שומע, העולמות העליונים שומעים, וכולנו זוכים. וחיבוק ענק. חיה אסתר
המוטיבים שאת מעלה כמו למשל:להאיר נקודה פנימית,ההימשכות אל האינסוף,החיבור בין ארצי,חומרי לרוחני מטאפיזי_ מוטיבים אלה הם חלק מהווייתי גם כן ,ולכן תודה על השורות הנפלאות.
עפרה
נסיון נוסף :
חיה אסתר אני עפה עם השירים שלך !!!!
תודה ריקי יקרה, אין כמו לעוף, הרבה משירי נכתבו אחרי חלמות תעופה ותוך כדי תעופה בחלום. חיבוק חיה אסתר