נולדתי בירושלים ואני מתגוררת בירושלים, אוהבת את החיים, חיה את החיים, רוקדת את ההוויה, בשמחה, באהבה, בנסיקה לגבהים וצלילה לתהומות.
משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב.
ספרי השבעה עשר, "מראה חלום" יצא לאור השנה. שלושה מספרי תורגמו לצרפתית, סיפורי תורגמו למספר שפות. שירי פורסמו באנתולוגיות שונות. הצגתי בתערוכות יחיד רבות. השתתפתי במספר רב של תערוכות קבוצתיות. שהיתי בסיטה דז ארט בפריז חמש פעמים, שָׁם יָצַרְתִּי אהבתי רקדתי בלי גבולות בלי מעצורים. שהיתי בירינטון מנור- אוקספורד, במשך חצי שנה של שיכרון, יצירה, ואהבה.
מציץ ואינו נפגע
מציץ ואינו נפגע מתוך המיצב, ירח סהור ומתבונן, שהוצב בחצר החאן בירושלים
דוד יקר, אני מתאפקת, ולא כותבת עדיין את הרעיון, את המיצג, שבעקבותיו הצבתי את במיצב, את המקום שבו צולם התצלום בקופסא, והנה הוכחת כי כמה יפה התמונה שכבר עלתה אצלך. ואני עדיין מחכה, בסוף אדבר, אספר.חיבוק. חיה אסתר
את צודקת חיה
אני מסתכל על הסלע ורואה דמויות
לרגע מסתכל הקופסה מתעלם מהאצבעות וממליח
לזהות חצי פנים מכוסות רעלה
עין אחת ,גבה
מעניין מאד
אחכה בסבלנות לדעת למה התכוונה האומנית
תודה
בוקר טוב דוד. נכנסו לפוסט 60 איש וכמה אמנים הגיבו אישית אלי. אבל אין תגובות נוספות מבננות, אז אני מוסיפה כמה מילים. התצלום שהוא פרט ממיצב. צולם כשהירח החל אט אט לשקוע, בשעה 2:00 בלילה (על חוף הים בתל אביב)הרעלה השקופה הייתה הדבר היחיד שלבשתי,והמבט התרכז אל המים ומשם עלה אל הירח שהפך כתם כתום ונעלם. המיצב הוצב בחצר החאן בלילה בו הירח עלה מלא אדום מבטיח מיסתורי. "עוד מעט תפתח מערת אלדין של הלא מודע ותשחרר את השדים מהבקבוק" כתב לי פסל. שלא רוצה שאציין את שמו. עניתי לו עוד מעט ינבעו מיים חיים מנבכי האור הגנוז, והמשך הרעיון בפוסט שהעליתי על השיר, "בעיגול הדק הענק של הירח". שבת שלום, וחיבוק חיה אסתר באותו ערב קראתי במקום את מחזור שירי הירח שמופיעים בספרי, מעשה תהום"
איזו יופי חיה!
בענין הרעלה שציינת זה מדהים
כשאני רוצה אני רואה אצבעות קסומות מכשפות וכשאני מתרכז אחרת אני רואה את חצי הפנים עם הרעלה
ונכון מעניין מה יקרא כשתפתח הקופסה
חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
.jpg)
שלום חיה
ספרי משהו על מגע הקסם
עוד רגע תפתח הקופסה והידיים ילטפו את הסלע הקדום
דוד יקר, אני מתאפקת, ולא כותבת עדיין את הרעיון, את המיצג, שבעקבותיו הצבתי את במיצב, את המקום שבו צולם התצלום בקופסא, והנה הוכחת כי כמה יפה התמונה שכבר עלתה אצלך. ואני עדיין מחכה, בסוף אדבר, אספר.חיבוק. חיה אסתר
את צודקת חיה
אני מסתכל על הסלע ורואה דמויות
לרגע מסתכל הקופסה מתעלם מהאצבעות וממליח
לזהות חצי פנים מכוסות רעלה
עין אחת ,גבה
מעניין מאד
אחכה בסבלנות לדעת למה התכוונה האומנית
תודה
בוקר טוב דוד. נכנסו לפוסט 60 איש וכמה אמנים הגיבו אישית אלי. אבל אין תגובות נוספות מבננות, אז אני מוסיפה כמה מילים. התצלום שהוא פרט ממיצב. צולם כשהירח החל אט אט לשקוע, בשעה 2:00 בלילה (על חוף הים בתל אביב)הרעלה השקופה הייתה הדבר היחיד שלבשתי,והמבט התרכז אל המים ומשם עלה אל הירח שהפך כתם כתום ונעלם. המיצב הוצב בחצר החאן בלילה בו הירח עלה מלא אדום מבטיח מיסתורי. "עוד מעט תפתח מערת אלדין של הלא מודע ותשחרר את השדים מהבקבוק" כתב לי פסל. שלא רוצה שאציין את שמו. עניתי לו עוד מעט ינבעו מיים חיים מנבכי האור הגנוז, והמשך הרעיון בפוסט שהעליתי על השיר, "בעיגול הדק הענק של הירח". שבת שלום, וחיבוק חיה אסתר באותו ערב קראתי במקום את מחזור שירי הירח שמופיעים בספרי, מעשה תהום"
איזו יופי חיה!
בענין הרעלה שציינת זה מדהים
כשאני רוצה אני רואה אצבעות קסומות מכשפות וכשאני מתרכז אחרת אני רואה את חצי הפנים עם הרעלה
ונכון מעניין מה יקרא כשתפתח הקופסה