בננות - בלוגים / / עסיס חיי
חיה אסתר
  • חיה אסתר

     נולדתי בירושלים ואני מתגוררת בירושלים, אוהבת את החיים, חיה את החיים, רוקדת את ההוויה, בשמחה, באהבה, בנסיקה לגבהים וצלילה לתהומות. משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב. ספרי השבעה עשר, "מראה חלום" יצא לאור השנה. שלושה מספרי תורגמו לצרפתית, סיפורי תורגמו למספר שפות. שירי פורסמו באנתולוגיות שונות. הצגתי בתערוכות יחיד רבות. השתתפתי במספר רב של תערוכות קבוצתיות. שהיתי בסיטה דז ארט בפריז חמש פעמים, שָׁם יָצַרְתִּי אהבתי רקדתי בלי גבולות בלי מעצורים. שהיתי בירינטון מנור- אוקספורד, במשך חצי שנה של שיכרון, יצירה, ואהבה.

עסיס חיי

עֲסִיס חַיַּי
 
קוֹטֵף אִישׁוֹנַי מֵבִיא מִנְחָה לַשְּׂרָפִים לַשֶּׁמֶשׁ
וְאָז תְּשׁוּקָה וְאָז הַיַּעַר אֲשֶׁר תִּרְעַד תִּגְדַּל אֶצְלִי לְהִתְפּוֹצֵץ
עֵירֹם הוֹלֵךְ נִכְנַס אֵלַי כֻּלִּי אֵלַי יְסוֹד מִלַּי
לָפוּת בַּפּוֹת צֵא לְמַסְּעוֹתֶיךָ
זֶהוּ
 
"עַכְשָׁו אֲנִי אֶבְעַל אוֹתָךְ"אַתָּה שׁוֹאֵג
"אִשָּׁה בּוֹעֲלִים" אֲנִי צוֹרַחַת
 
הוּא בָּא הוּא עֲנָק הוּא חָזַר
הַנִּכְנָס הַמִּשְׁתַּנֵּק הַנֶּאֱנָק הַבּוֹעֵר אַדִּיר וּבְתוֹךְ
הָרִאשׁוֹנָה הַשְּׁנִיָּה תַּמְצִית הַתְּשׁוּקָה אַי
 
"יָכֹלְתִּי לִחְיוֹת אִתָּךְ" שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה עַל שְׂפַת הַיָּם זוֹכֵר?
גַּבְּרִיאֵל גַארְסִיֶה מַארְקֶס בְּצִדְפָּה מְנֻשֶּׁקֶת עַל הַחוֹל "אוֹ שָׁלוֹם"
פְּנֵי הָעִיר אַלְמוֹנִיּוֹת מַעֲלִימוֹת
דְּמֻיּוֹת מְדַמְּמוֹת רִבּוּעֵי אוֹר מְכֻשָּׁפִים, וְהָעִיר כְּתֻמָּה זָרָה לִי פִּתְאֹם
נַוָּדִים עוֹמְדִים מַבִּיטִים מְעַשְּׁנִים לְיַד הַצְּרִיפִים וְהַזּוֹנוֹת
הוֹ הוֹ יוֹרְדֵי מְצּוּלָה וְהַחַשְׁמַל
בְּצִדְפּוֹת פָּנָסִים אֲדוּקִים מִקְדְּשֵׁי אוֹר צְפוּיִים
אָפֵל בְּשֶׁסַע אֲשָׁכֶיךָ בָּעֵינַיִם שֶׁל חַיּוֹת הַשָּׁמַיִם אוֹרוֹת יְרֻקִּים
 
עֵירֻמָּה מְלוּחָה חֲסְרַת גּוּף כִּמְעַט, רָצָה. נִשְׁמַתִי הַעֵירֻמָה רָצָה לְפָנַי
גַּלִּים קְדוֹשִׁים שׁוֹאֲגִים הַיָּם קוֹטֵף אוֹתִי הַיָּם אַלִּים
 
לֵדָה מְרַטֶּטֶת מִתַּחַת לַבַּרְבּוּר
 
1987. הוֹדוּ. הֵיכָל בְּאַהֲבָה. סֶפְּטֶמְבֶּר בָּ"ה
 
וּבְתוֹךְ הַשְּׁנִיָּה הַשְּׁלִישִׁית אֵלָה טוֹרֶפֶת שֶׁמֶשׁ שֶׁכְּמוֹתִי
מַדְהִים כַּמָּה אֲנִי מְהַמֶּמֶת אַפְרוֹדִיטֶה מִתְכּוֹנֶנֶת
לַעֲלוֹת קוֹשֶׁרֶת גַּלִּים לִיְרֵכַי מָצְאָה 100 צְעָקוֹת סַסְגּוֹנִיּוּת
שֶׁאָבְדוּ לִי בְּרַעַשׁ הַגַּלִּים תַּחֲזִיר לִי אוֹתָן בְּרֵיחַ הַיָּם
 עֲטוּפוֹת עַרְפִלִּית ×
 
אַתָּה בָּהִיר זְקָנְךָ שֶׁנְהָב, יָהּ- כַּמָּה יַהֲלוֹמִים פִּזֵּר הַחוֹל עַל גּוּפְךָ
פּוֹסֵידוֹן עֲטוּף צֶבַע דָּם וּשְׁלַל כְּחֻלִים,
כְּמוֹ רָדִיד הִשְׁלַכְתִּי אוֹתְךָ מֵעֵבֶר לִכְתֵפַי
וְחָזַרְתִּי יוֹתֵר מְשֻׁגַּעַת מִשֶּׁהָיִיתִי
קֶצֶף יָרֹק עַל שְׂפָתַי
 
זְרָמִים אַדִּירִים יִהְיוּ הַשָּׁנָה
 
הַמּוּסִיקָה הוֹ הַמּוּסִיקָה
 
וּבְתוֹךְ הַשְּׁלִישִׁית הָרְבִיעִית יַעֲרוֹת- עַד פְּרָאִים שְׁחוֹרֵי שֵׂעָר סָבִיב
מְצֻבָּעִים צוֹפִים מַחֲרִישִׁים
טֶקֶס הִתְבַּגְּרוּת קָסוּם
בִּתְּקוּ בְּתוּלֵינו חָרְטוּ הַכֹּחַ הַיּוֹצֵר
 
וְלֹא רָאִינוּ בַּחֲשֵׁכָה עַל הַחוֹל בִּ"פְרִישְׁמַן" עַל הַמֵּזַח, שְׁאֵרִיּוֹת הָאֹכֶל
וְהַקְּלִפּוֹת וְהַזֶּבֶל וְהָאוֹוֶרוֹל הַיָּפֶה שֶׁלִּי מְצֻיָּץ כּוֹכָבִים מְעַשְּׁנִים חָלָב
וְלֹא אִכְפַּת לִי בִּכְלָל שֶׁהִתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ סְמַרְטוּט בַּחוֹל
 
כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם אָמְרוּ שִׁירָה
נִימְפוֹת רוֹחֲפוֹת נָשְׁקוּ לִי
סִירֵנוֹת הָיוּ שׁוֹשְׁבִינוֹת
 
עַכְשָׁו סוּפוֹת נוֹשְׁכוֹת לִי תַּ'שְׂפָתַיִם
 
וּבְתוֹךְ הָרְבִיעִית הַחֲמִישִׁית. 5:00 הַיָּם עֲדַיִן טָרִי
 הַפִּרְכּוּס רַעֲנָן כְּמוֹ חָדָשׁ עַל הַבֹּקֶר
טָעֲמוֹ הַכָּחֹל שֶׁל זֶרַע מָתוֹק שִׁכּוֹר בַּפֶּה כָּל
הָאֵיבָרִים בּוֹעֲרִים שְׁרִירִים שֶׁלִּי מִתְנַפְנְפִים כְּמוֹ דְּגָלִים הַלֵּב
שֶׁלִּי מְפַּרְפֵּר דָּבָר לֹא מִתְעַוֵר דְּיוֹנִיסוֹס
מֵעִיף לִי פְטָמוֹת וְרֻדּוֹת לַשָּׁמַיִם לִמְצֹץ שְׂפָתַיִם צִמְחוּ כְּנָפַיִם
 
לְנַשֵּׁק תַּ'רוּחַ עֲסִיס חַיַּי
 
וּבַשִּׁשִּׁית כְּנָפַיִם כְּמוֹ טִיל אֲנִי עָפָה 12 הִתְכַּוְּצֻויּוֹת 3 פְּעָמִים עֲפִיפוֹן
5 פְּעָמִים צִפּוֹר. מָטוֹס, חֲלָלִית אַחַת
 יְצוּר מִכּוֹכָב פַּרְוָה וְאֵין עָפָר בִּכְלָל
4 פְּעָמִים מַלְאָךְ חֲצִי גּוּפוֹ מַיִם וִיסוֹד הָאֵשׁ מַמָּשׁ.
 
פְּנֵי הַגּוּף כִּפְנֵי הָאַהֲבָה. פְּנֵי הָאַהֲבָה כִּפְנֵי אֱלֹהִים.
 
תִּהְיִי כְּנָפַיִם!
 
יָכֹלְתִּי לִחְיוֹת אִתְּךָ
מָה קָרָה לַפָּנִים שֶׁלְּךָ
אֱלֹהִי הַפָּנִים שֶׁלְּךָ
 
 
 

8 תגובות

  1. מתוך הספר, "הרוח והדם"

  2. אתחיל באחד הקטעים היפים

    וּבְתוֹךְ הָרְבִיעִית הַחֲמִישִׁית. 5:00 הַיָּם עֲדַיִן טָרִי
     הַפִּרְכּוּס רַעֲנָן כְּמוֹ חָדָשׁ עַל הַבֹּקֶר
    טָעֲמוֹ הַכָּחֹל שֶׁל זֶרַע מָתוֹק שִׁכּוֹר בַּפֶּה כָּל
    הָאֵיבָרִים בּוֹעֲרִים שְׁרִירִים שֶׁלִּי מִתְנַפְנְפִים כְּמוֹ דְּגָלִים הַלֵּב
    שֶׁלִּי מְפַּרְפֵּר דָּבָר לֹא מִתְעַוֵר דְּיוֹנִיסוֹס
    מֵעִיף לִי פְטָמוֹת וְרֻדּוֹת לַשָּׁמַיִם לִמְצֹץ שְׂפָתַיִם צִמְחוּ כְּנָפַיִם
     הוי חיה
    כמה עסיסית את ושירתך
    חיה את החיים שואבת אותם אלייך 
    תוך כדי יצירת מערבולת סביבך
    כל מי שיהיה לידך ישאב

    וְהַמִּלִּים הֵם רַק אוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת
    שֶׁאֶצְבָּעוֹת מְרַקְּדוֹת עֲלֵיהֶן
    בְּצַעֲדִי שַׁבָּת

    קראתי גם את ספרך הזה ועכשיו מחכה לאחרים

     

    • וואו דוד איזה תגובה, ומה שבחרת לצטט מהשיר מרנין את לבי, ואיזה שורות משלך הוספת. תודה איש יקר. כבר הספקת לקרוא גם את הספר, "הרוח והדם"? כל הכבוד, וכן אני לוגמת את החיים, וכן אני אוכלת את החיים בכול פה. שבת שלום חיה אסתר

  3. עסיס חייך, חיה אסתר, משכר ואינו משקר.
    כך צריך לחיות.
    כך ראוי לעוף.
    כך להתפרע.

    קראתי ואני סחרחר כעת!
    נשיקות אלייך.

    נ.ב.:
    היכן אפשר לרכוש את הספר הזה?

  4. טובה גרטנר

    היי חיה
    זה סרט שיר
    אני מדמיינת את השכגות של השיר האנושי והאדגה מתמזגים
    והסוף כמו חלום?
    מה קרה לפנים שלך
    האם את פונה לאל…או את פונה אל הפחד שבתוכך
    להתראות טובה

    • הי טובה, זה שיר סרט מתוך החיים, הפנים שלי שלו פתאום הוארו, לא היה בי שום פחד, רק אקסטזה, הכול היה כל כך הזוי שכל פעם שאני רואה את התמונה בעין הפנימית, אני רוצה להוסיף עוד כמה פריטים שהשמטתי. התודעה שלי זוכרת, הגוף שלי זוכר, האהבה שלי זוכרת.ואת, את מקורית ביצירה שלך, מקורית בקריאה שלך, תענוג לקרוא תגובות שלך, ואני שולחת לך חיבוק ענק. חיה אסתר

      • תודה חנוך, גם תגובתך מסחררת,
        שכרון, לא משקר. הספר אזל, אבל יש לי עוד כמה עותקים. חיבוק חיה אסתר

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחיה אסתר