חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
*
לֵדָה חֲדָשָׁה הֵחֵלָּה
גִּלִּיתִי אֶת הָאֱמֶת שֶׁבְּחֶזְיוֹנוֹת הַבָּשָׂר
אֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁל "מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלֹהַ"
חוֹגֶגֶת תְּשׁוּקוֹת לְהִתְפָּרֵעַ בְּמִלְיַארְדֵי חוּטֵי אַרְגָּמָן
מוֹשַׁחַת עַצְמִי בְּשֶׁמֶן הַמַּמָּשׁ
שָׁקַעְתִּי בַּחֲלוֹמוֹת בְּלִי רָצוֹן לְהִתְעוֹרֵר
כְשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מוֹשֶׁכֶת צִי אֳנִיּוֹת בְּקוּרֵי זָהָב שֶׁל בֹּקֶר
גִּבְעוֹת הַתַּאֲוָה הִמְלִיטוּ חֲוָיָה בְּצֶבַע דָּם
שָׁכַנְתִּי בְּזֹהַר עֵינַי הַמִּתְגַּלְגְּלוֹת
עַפְתִּי לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת
אַלְפֵי שָׁדַיִם נָבְטוּ בִּי נָשַׁפְתִּי מִפִּי יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים
דֶּרֶךְ הַשִּׂמְחָה הִתְגַּלְּתָה
בּוֹרוֹת הַדָּם תָּסְסוּ עֲטִינֵי הַחַיָּה הָיוּ לְמַשְׁקֶה נְבוּאָה
נָשַׁמְתִּי אַהֲבָה צְרוּפָה חַיּוֹת הַפֶּלֶא חִכּוּ בָּאֲפֵלָה לְהִתְגַּלּוֹת
בְּקִמּוּרֵי בִּטְנִי הִתְגַּלְּתָה הַקַפֶּלָה הַסִּיסְטִינִית
בַּמֵּעַיִם זָרְמָה סְחֹפֶת סְגֻלָּה עֲמוּסַת מִפְלָצוֹת נֶהְדָּרוֹת
מְשַׁפְשְׁפוֹת אֶת רַחְמָן רַחְמִי בִּצְבָעִים מַרְהִיבִים
שַׁלְפּוּחִית הַשֶּׁתֶן הֵפִיקָה בְּרֵכוֹת זָהָב
מַקְהֵלַת זְרָעִים שָׁרָה לְחָנִים מְשִׁיחִיִּים
בְּלֵב הַכָּתֹם עִפְעֲפוּ הַשְׁחָלוֹת צִפֳּרֵי שִׁיר סַסְגּוֹנִיּוֹת
גִּשְׁמֵי בְּרָכָה כְּחֻלִּים הִמְטִירוּ סַם חַיִּים
קַו הַחַיִּים הִתְאָרֵךְ
בְּכַפּוֹת רַגְלַי הִתְגַּלּוּ כִּתְבֵי יָד עַתִּיקִים בְּרַחֲמִי הִירוֹגְלִיפִים
בִּטְנִי הִשְׁתַּכְשְׁכָה בְּפֹתִי, הַסְּפֶרוֹת רָקְדוּ בְּהַרְמוֹנְיָה
הַכּוֹכָבִים נִבְּאוּ אֶת מַתַּת הַפִּרְיוֹן
אַסְפַּקְלַרְיוֹת מְאִירוֹת הִשְׁתָּרְשׁוּ בָּעוֹרְקִים,
בַּלֵּב חָגְגָה הַתִּפְאֶרֶת
לְוָיָתָן הִשְׁפְּרִיץ סַפִּירֵי רַעְיוֹנוֹת בְּעֶצֶם הַזָּנָב
"אֱלֹהִים גָּדוֹל" אָמַרְתִּי
"בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא נַעֲשָׂה גָּדוֹל יוֹתֵר" אָמַרְתָּ
הָיִיתִי מְאֻשֶּׁרֶת כְּמוֹ שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מִיַּמַי
עֵירֹם נִשְׁמָתִי לֹא הִפְסִיק לִבְעֹר
הַלֶּהָבָה הִלְהִיטָה אֶת אֵזוֹר הַטַּבּוּר בְּגָלַקְסְיוֹת חֲדָשׁוֹת
נִשְׁלְחוּ אֵלַי הוֹדָעוֹת מִיְקוּמִים מַקְבִּילִים
גִּלִּיתִי אֶת עֹשֶׁר הַמַּרְאוֹת מֶטֶאוֹרִיטִים נָבְרוּ בַּחֲלוֹמוֹתַי בְּלִי פֶּגַע
חֲלוֹמוֹת שֶׁלֹּא נִגְרְפוּ עִם הַסְּחֹפֶת עָלוּ בְּמַרְאוֹת עָשָׁן
בַּשָּׁעוֹת שֶׁלִּפְנֵי שַׁחַר
הָרֵי גָּעַשׁ חֲדָשִׁים הִתְגַּלּוּ בַּנַּרְתִּיק בַּלֹּעַ בְּנִשְׁמַת נְשִׁיָּה
הַלָּבָה לֹא הִפְסִיקָה לָלֶדֶת
שָׁרְשֵׁי הַחַיִּים הָיוּ רְטֻבִּים מַעְיַן הַנְּעוּרִים הִשְׁתּוֹלֵל רוֹתֵחַ
הַמִּלִּים נִשְׁחֲקוּ לְעָפָר אִבְּדוּ אֶת מַשְׁמָעוּתָן
הִתְחַלְתִּי לְצַיֵּר בְּאֶקְסְטָזָה
אֶסְתֵּר הָפְכָה לְכוֹכַב שָׁבִיט
חַיָּה הַחַיָּה יַלְדָּהּ הִיּוּלִי בַּפִּתּוּלִים בְּקָתֶדְרָלוֹת נַהֲמָה
הָעֲצָמוֹת נִפְתְּחוּ לְבָנוֹת זַרְחָנִיּוֹת פָּעֲרוּ קַנְיוֹן בְּתוֹךְ קַנְיוֹן
מְחִילָה בְּתוֹךְ מְחִילָה
לוֹטוּס מְצוּלָה
הָאַגָּן מִתְנוֹעֵעַ אַחֶרֶת קוֹלוֹת רוֹקְדִים בְּפִתּוּלֵי הַדָּם
בְּרֹאשִׁי נוֹבֶרֶת עֲרֵמַת כְּתָרִים
רַכָּבוֹת עֲמוּסוֹת כְּתָרִים נוֹסְעוֹת לִי בָּעַיִן הַשְּׁלִישִׁית
שֹׁרֶשׁ הַחִזָּיוֹן, עוֹלַם הַמַּמָּש תָּאִים שֶׁהוּאֲרוּ בִּטְרַנְס
מְעוֹף הָרֶגַע
חֲוָיַת הַיֵּשׁ בְּתֹהוּ הַבָּשָׂר
רְקָמוֹת מַרְהִיבוֹת בְּהִלַּת הַיֵּשׁ
שֶׁהָעֳלָה מִתְּהוֹם מַאפֵּלְיָה
אֲרֻכָּה מֻפְלָאָה הִיא דֶּרֶךְ הַבָּשָׂר
פְּשׁוּטָה הִיא דֶּרֶךְ הַשִּׂמְחָה
פורסם ב"שבו" 19-20
לפעמים
כשאני קורא את השירים שלך, אני לא יכול שלא להזכר בסצנה המפורסמת מ "הרי פוגש את סאלי" ואני בתפקיד האשה הזקנה שאומרת למלצרית את המשפט הקלאסי:"
Older Woman Customer: [to waiter] I'll have what she's having. …
גיורא יקר. לצערי לא ראיתי את הסרט.ונראה לי שלא ירדתי לסוף דעתך.מאוד אשמח אם תסביר לי. אני שמחה מאוד שאתה קורא את שירי.ונראה לי שיש לי מה לומר לך. חיבוק מחיה אסתר
שלום חיה אסתר
זו אחת הסצנות המפורסמות בקולנוע.
הנה ההסבר: הארי וסאלי,זוג צעירים יושבים בדיינר אמריקאי טיפוסי, הומה אדם.
בשלב מסוים של השיחה ביניהם מאתגר הארי את סאלי. היא צריכה להעמיד פנים שהיא מקבלת אורגזמה בתוך המסעדה.
סאלי מתחילה לגנוח, עושה קולות ותנועות בעודה יושבת מול הארי. אנשים מסתכלים אך ממבוכה משתדלים להתעלם.
מלצרית ניגשת לאשה מבוגרת ושואלת אותה מה היא רוצה להזמין לאכול.
עונה לה האשה בשיא הרצינות: אני מזמינה את מה שההיא (נדה בראשה לכיוון סאלי) הזמינה.
והנמשל הוא שאני מת שתהיה לי את היכולת "לעזוב את הארץ" ולהתרומם לאקסטזות שאת מביעה בצורה כל כך מוחשית בשיריך.
בקיצור, אני מזמין את מה שאת קיבלת-:)
שלך
גיורא
גיורא
תודה לך גיורא על ההסבר . עשית לי טוב. מאחלת לך את כל הטוב הזה, את כל האושר הזה. את היכולת להשיל את כל הקליפות ולהיות להיות להיות.ואת האש הזאת בעצם מילים לא יכולות לתאר. חגיגה בוערת. (שם של שיר שלי) חג שמח לך איש יקר, ומזל טוב על פרס רמת גן ליצירת ביכורים, קבלתי היום הזמנה מחיים נגיד ושמחתי גם בשבילך, מה זה מגיע לך. חיה אסתר