חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
בֵּיצָה חֲגִיגָה בֵּיצָה נְשִׁיָּה גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם
הָעֲבוֹדָה מְעֻגֶּנֶת בַּקִּשּׁוּר שֶׁקּוֹשֵׁר הַמִּנְהָג הַיְּהוּדִי בֵּין אֲכִילַת בֵּיצָה בְּלֵיל הַסֵּדֶר לְבֵין אֲכִילָתָהּ בִּזְמַן הָאֲבֵלוּת, (בִּסְעוּדַת הַהַבְרָאָה וּבַסְּעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת בְּתִשְׁעָה בְּאָב).
הֲנָחַת בֵּיצָה עַל קַעֲרַת הַסֵּדֶר וַאֲכִילָתָהּ בְּלֵיל הַסֵּדֶר מְסַמְּלוֹת אֶת שִׂמְחַת הַחֵרוּת וְהַגְּאֻלָּה.
הַבֵּיצָה נֶאֱכֶלֶת כְּזֵכֶר לְקָרְבַּן חֲגִיגָה שֶׁהֻקְרַב בַּמִּקְדָּשׁ וּכְזִכָּרוֹן לְעָצְמַת הָאֵל בְּהוֹצִיאוֹ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם.
תַּרְגּוּם הַמִּלָּה בִּיעָא לְעִבְרִית הוּא גַּם בֵּיצָה וְגַם בִּקֵּשׁ.
בַּמְּקוֹרוֹת מוֹפִיעַ הַמִּשְׁפָּט, "בִּיעָא רַחְמָנָא לְמִפָּק יָתַנָא בִּדְרָעָא מְרָמְמָה", בִּקֵּשׁ הקב"ה לְהוֹצִיאָם (מִמִּצְרַיִם) בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה.
הַמִּנְהָג מְקַשֵּׁר בֵּין שְׁתֵּי הַמַּשְׁמָעֻיּוֹת שֶׁל הַמִּלָּה בִּיעָא וּמֵנִיחַ אֶת הַבֵּיצָה עַל שֻׁלְחַן הַסֵּדֶר כְּזֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם.
מַפְלִיא הַחִבּוּר בֵּין שְׁנֵי הַתַּרְגּוּמִים לַמִּלָּה בִּיעָא שֶׁהִתְגַּלְגֵּל לְמִנְהָג.
מְרַתֵּק הַתִּוּוּךְ הַלְּשׁוֹנִי בָּאַסוֹצְיַאצְיָה הַנִּסְחֶפֶת בְּמַשַּׁב הַדּוֹרוֹת.
בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בַּשָּׁבוּעַ שֶׁבּוֹ חָל לֵיל הַסֵּדֶר, חָל גַּם תִּשְׁעָה בְּאָב.
בִּזְמַן הָאֲבֵלוּת נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל בֵּיצָה בִּגְלַל צוּרָתָהּ הָעֲגֻלָּה סְגַלְגַּלָּה הַמְּסַמֶּלֶת אֶת מַחֲזוֹרִיּוּת הַחַיִּים וְהַמָּוֶת, הַגִּלְגּוּל וְהַהִוָּלְדוּת מֵחָדָשׁ. (גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם).
הַמִּנְהָג מְחַבֵּר אֶת חַג הַחֵרוּת לְיוֹם הָאֵבֶל עַל הַחֻרְבָּן כְּשֶׁבָּרֶקַע הַתִּקְוָה לִגְאֻלָּה מַתְמֶדֶת.
(הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת מֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב).
מְחַלְחֶלֶת בַּמִּנְהָג עָצְמָתוֹ שֶׁל הַזִּכָּרוֹן הַקּוֹלֶקְטִיבִי שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי.
זוֹ הֵחָשְׂפוּת לְלוּז עַתִּיק יוֹמִין שֶׁל הַפֻּלְחָן כִּי בָּרֹבֶד הֶעָמֹק שֶׁל הַמִּנְהָג מְבַעְבֵּעַ רֶגֶשׁ קַדְמוֹן.
הִצַּבְתִּי שֻׁלְחָן עֵץ עָגֹל מְכֻסֶּה בִּירִיעַת בַּד לְבָנָה וּמֵעָלָיו לוּחַ עֵץ עָגֹל הַמִּסְתּוֹבֵב בְּאִטִּיּוּת.
עַל הַלּוּחַ הַמִּסְתּוֹבֵב וְעַל הַשֻּׁלְחָן מֻנָּחוֹת בֵּיצִים חֲרוּכוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן כָּתַבְתִּי בִּדְיוֹ שְׁחֹרָה אֶת הַמִּשְׁפָּט "בֵּיצָה חֲגִיגָה בֵּיצָה נְשִׁיָּה גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם".
בְּמֶרְכַּז הַשֻּׁלְחָן הֵנַחְתִּי עֶצֶם צְלוּיָה הַמְּסַמֶּלֶת אַף הִיא אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח וְאֶת הַזְּרוֹעַ הַנְּטוּיָה שֶׁל הָאֵל.
כְּתִיבַת הַמִּשְׁפָּט הַחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ עַל הַבֵּיצִים שָׁאֲבָה אוֹתִי לְמַעְגָּל מֵדִיטָטִיבִי.
הַסִּיבוּב הָאִטִּי שֶׁל הַלּוּחַ הֶעָגֹל וְהַקּוֹל הָעוֹלֶה מֵחִכּוּךְ הַבֵּיצִים הַמִּסְתּוֹבְבוֹת, מְבַקְּשִׁים לִשְׁאֹב אֶת הַצּוֹפֶה לְהִתְבּוֹנְנוּת פְּנִימָה.
הַתְּנוּעָה הַסִּיבּוּבִית שֶׁאֵינָהּ גּוֹוַעַת, שֶׁאֵינָהּ מִתְכַּלָּה, מוֹשֶׁכֶת פְּנִימָה אֶל הֶחָלָל הַפְּנִימִי שֶׁל הַנֶּפֶשׁ.
הָעֲבוֹדָה מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁאֹב אֶת הַצּוֹפֶה לְמָעוֹף הָגוּתִי הַמְּבַקֵּשׁ לְנַחֵם,
לִמְשֹׁךְ אֶת הַמִּתְבּוֹנֵן לְעוֹלַם הָרוּחַ
כִּי הַחֵרוּת, הַשִּׂמְחָה וְהַחֲגִיגָה רֵאשִׁיתָם בְּהִתְכַּנְּסוּת פְּנִימָה אֶל מֶרְחָבֶיהָ הָאֵינְסוֹפִיִּים שֶׁל הַנֶּפֶשׁ.
מְשִׁיכָה רוּחָנִית הָגוּתִית הַמָּעֳבֶרֶת לְחֵפֶץ רוֹוַחַת בַּמִּיסְטִיקָה הַיְּהוּדִית-
מִי יִתֵּן וְהַמֵּיצָב שֶׁהִצַּבְתִּי יִמְשֹׁךְ אַף הוּא אֶת הָרוּחַ אֵלָיו.
חַיָּה אֶסְתֵּר
אהבתי את דבריך אני קוראת אותך ,כי הפוסטים שלך מושכים את הקורא והמתבונן אל עולם הרוח והוא עשיר עד מאוד, זה מתבטא
בהשענות על עולם הקבלה והמקורות היהודיים הקרובים מאוד ללבי ויצירתי.
אהבתי את הענין המדיטטיבי
אכן "החרות ,השמחה והחגיגה ראשיתם בהתכנסות פנימה אל מרחביה האינסופיים של הנפש"
ואני אוהבת את הענווה בהתבוננות היהודית , המחיבת היזכרות בחורבן ירושלים גם בשיא השמחה
איזו ענווה !
גם המיצב שלך מחבר בין חורבן וגאולה,
תשעה באב וקרבן חגיגה, המתקשר לחג החרות.
אוהבת את הדיאלוג עם יצירותיך העשירות
המושכות את הרוח אליהן
חג שמח, חיה אסתר היקרה