שבוע טוב
אני מעלה פה דברים שכתבתי בסופו של הפוסט הקודם בתגובות.
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36&itemID=12625#post12625
נראה לי שראוי מצידי לעשות זאת
"אני רוצה להתוודות
למרות המצחיקות. הרגשתי יותר משמץ בושה עם הפוסט הזה. ראשית . המראה- האם מראה שונה מחייב לשבת בבית ולא ללכת בחוץ?
שנית -המראה. האם אנחנו רואים את מי שאנחנו באמת והאם המראה שלנו מעיד איזו חזירות שוכנת עמוק שם? או שמא אומר אנושיות ???????????????
שלישית -המראה – החזירון הזה יפה יותר מהרבה אנשים.
הדמיון בין גופם לגופנו כה רב שחלקים מגופם משמשים כתחליף לחלקים שהתקלקלו אצלינו. משתשמשים ולא אומרים תודה.
השקופים …(הי יעל ישראל)
וסליחה על השבתת השמחה. כל החלומות בימים האחרונים הובילו אותי לשאלה- מי אני באמת מתחת לאיצטלת האדם שלי.
חלומות כבדים של יולי אוגוסט – ברוח שירה של רות בלומרט על פשר החלומות שלה :
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=12639&blogID=254
ואם משהו מזכיר את כתיבתה של שולמית אפפל
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=136
אהיה מאושרת , כי למשוררת הזאת ז'אנר משלה ואני אוהבת אותו ואותה ובעצם את כולכם חברי קהילת בננות יקרים.
בברכת חורף רגוע
מירי "
ובלי דימוי אי אפשר אז הנה דימוי של מים שהוא בעצם גלזורה כחולה בתקריב. הכל דימויים וסמלים לדבר הממשי שאיש אינו יודע באמת. (לאקאן?)
חשבתי לי שכשמישהו יקיש את המושג "שפעת החזירים" בגוגל יגיע גם לפוסט הקודם שלי ואולי גם לזה, ורציתי שיזכור שחזירים יותר נחמדים מאנשים. במיוחד זה מהפוסט!
אני מרימה את הסוס שלי — לחיים!
אומי
לא הבנתי אבל לחיים!
מירי, מה רגשות האשם האלה ?
– קודם כל הצחוק יפה לבריאות ונגיפי השפעת יודעים זאת היטב ונזהרים במגעם עם צחקנים
– חוץ מזה חזירים לא משוטטים באינטרנט לכן אין סיכוי שיפגעו מהתמונה. ( מה שלא כן לגבי תמונה בעיתונות הכתובה המשמשת להם מאכל תאווה)
– אז מי נשאר לנו ? בני אדם שמתנהגים כחזירים ? להם מגיע שנצחק עליהם
אהוד אנא השתחרר מהדימוי הקונקרטי . נדמה לי שלא קראת את דברי ממש.
מירי יקירתי, אני מכבד את זכותך להרגיש נבוכה בשל פרסום פוסט החזיר ושומר על זכותי לא להבין מדוע…
בכל מקרה את יכולה למחוק אותו
רעיון טוב אהוד אחשוב עליו.
מירי,
בלי קשר לחזירים – הגלזורה הכחולה – ממש ערב כחול עמוק. יפהפה!
תודה עדנה
מירי, את מרגשת, וזה ממש עוד יותר עם הכחול העמוק הזה..
מזכיר לי שמיים שהם תיקרת חדר או מעמקי אוקינוס ובמרכז איזו דמות… blue spirit
תמי
אני בטוחה שהבנת את כוונתי. קראתי את תגובתך מלאת האמפטיה אצל גיורא לשם . ככה הייתי רוצה לחשוב על אנשים.
בנוגע לשקופים (ולמנוצלים) – את לגמרי צודקת. בעיני רוב בני האדם בעלי החיים הם שקופים, ולכן אנחנו מנצלים אותם. ביהודות לא מאמינים שלחיה יש נשמה ואפילו רצון משלה. כמה מזעזע. וככה אנחנו מנצלים את מי שאנחנו חושבים בעליונותנו המבעיתה, שהוא נחות מאיתנו: בעלי חיים, העובדים "השקופים", ועוד. בקיצור, השונים מאיתנו. וגם אנחנו הייתי שונים וזרים פעם בעיני אחרים. ורק באנו לכאןם ובניינו מדינה, וה]כנו אחרים לשקופים.
וחוץ מזה, מתה על חזירים. הם חכמים ברמות, ומשמשים כחיות מחמד מעולות. אם היתה לי גינה, היה לי גם חזיר.
ליעל שלום ותודה
היטבת להגדיר ולתאר. אשמח לעוד פרוט שלך שכל כך מיטיב להסביר לי איפה הקטץ'
אנחנו תמיד צריכים אנדר מנץ'(אדם תחתינו) כדי להרגיש עליונות של חלשים מבפנים.תחושת הנחיתות הפנימית מובילה להתנהגות מתנשאת וכו'. זה בשורש ההתנהלות בישראל ואולי בעולם כולו. שמחה שלא מחקתי ולו רק להגיע לתובנות שכאלה מהתגובות.להבין איפה טעיתי ועוד אטעה.
אני דווקא אהבתי את החזירון הילדון הקשיש. היה לו מבע חף מפשע.
הוא חמוד וחף אנחנו לא נצא מהבית אם ניראה כמוהו…:(
מירי יקרה,
זה לוקח אותנו לדיון שערכת לאחר הפיגוע במועדון בתל-אביב. מיהו ומהו האדם הסטנדרטי, זה שיכול לצאת לרחוב ללא תלונות מזולתו, וגם לחזור הביתה בחתיכה אחת.
והתמונה – בלי קשר – באמת מצחיקה ונוגעת ללב. מותר גם לצחוק…:)
הי עלעלית
מותר לצחוק…על עצמינו