בהפוכה ועוד מאיירת, מעצבת ומציירת אומנות שימושית בלתי נחוצה (…וגם כותבת).

מתמיד, יש לה צוואר ארוך. זה לא מדבר להרבה אנשים, אבל מצייץ מאוד לציפורים. בטח שאכפת לה! היא צועדת כבר שנים עם המקל-כרכום שלה ומוחה נגד דעות מופרכות  בכל הנוגע לסוגיות גוף-נפש.

אולי זה היה לפני מאות שנים, כשדיויד קונטיננטל הבן, משיקגו, התקשר והזמין ממני בטלפון, איור להזמנה, לכנס שהוא מארגן, על "חמורים בארץ הקודש" (Donkeys In The Holy Land). כאלף וחמש מאות משתתפים, רובם אנשי חינוך, במרכז הקונגרסים בפילדלפיה, פנסילבניה. ראה איורים שלי בניו-יורקר והתלהב. ידע שאני ישראלית וראה בזה יתרון עצום. לא פספס והחמיא שהמבטא שלי, מה זה מדליק – ישראלי, אבל אחר, ...

הם בחיים לא ייקחו אותך איתם למועדון הגולף שבמורד הגבעה! לא מכסחים שם את הדשא במשורה כדי שפרווה על ארבע כמוך, תייצר בסיטונאות ערימות חומות שיידבקו לכדורים הננסיים ויסתמו את החורים היקרים.   ליליאן זרקה לו את זה, כשעברה עם אופני הכוכב המקושטות שלה ליד המרכז הקהילתי והוא ישב שם בצל, מתחת לעץ הדובדבן. חובשת על הראש ברט נוצות מגוחך ...