הנה שמיים, הנה תכלת
הנה רחוב, אחזור עד תשע
הנה הורי, הנה חיי האחרים
הנה כניסה הנה ודלת
הנה אני נכנס באמצע
הם שואלים אותי מתי חזרתי…
תוכיחי לי שיש חיים
(מתוך תוכיחי לי – שלמה ארצי "שפויים"? )
צוייר הבוקר בהשראת הציפורים המוזרות שבגג ממול, והגראד שנפל, שלוליות הדם בתחנת האוטובוס (הורי באשדוד) הממ"ד שסידרתי אתמול "ליתר בטחון" והחורף שהתחיל קר, אשליית השאננות של ספל הקפוצ"ינו, וכל מה שקרה לי ויקרה לי, לנו.
ענן כבד… וציפורים מוזרות… וכל אחד מורשה לפרש את הציור כרצונו כמובן.
(לגמרי סקיצה, לא מתיימר להיות ציור, כנראה יעבוד עוד עיבודים וגירסאות)
היי אילנה
אוהבת את הסקיצה, האותיות שעל מפת השולחן ממשיכות את המחשבות
להתראות שלך טובה
הי טובה,
אני מרגישה כאילו ואת מעט מתנצלת על כי מדובר בסקיצה. סקיצות בעיני הן לעיתים טובות פי כמה מעבודות סופיות מכיוון שאנחנו כביכול עדיין לא צריכים להרגיש אחראים לעשייה. היא עוד תשתנה ממילא…לדעתי בסקיצות נמצא הרבה יותר מכיוון שהתהליכים המתקדמים של העשייה מסננים הרבה מן האינפורמציה.
אני אוהבת את הסקיצה את הדג המשייט בתוך כוס הקפה ואת הציפורים. כאילו וחיברת עבורנו יחדיו שמים ןארץ. וכן עוברת תחושת האי בטחון אך לצידה אני מרגישה משהו מן הילדי אותו כוח מלא אמונה שבלב שלם מייחל לשינוי.
וואו, תודה!
כוס הקפה כמצולה– זה יפה.
אילנה, דווקא הסקיצה הזו היא היפה והרגישה שלך מהרבה דברים שראיתי. וגם הטקסט הנלווה, ואפילו הציטוט המפתיע משלמה ארצי.
הייתי שמחה לו היית סורקת את עבודתך יותר גדול שאפשר יהיה לראות את הכתוב בתוכה.
אילנה, יש משהו מאוד יפה בסקיצות.הן כתב היד האמיתי הראשוני.לא מנסה להתייפיף, כי הוא עסוק בלחפש תרגום לרעיונות.
היחסים שין שלושת הגושים עדינים, כמו הצבעוניות.כשתעבדי את זה לציור, שמרי על היחסים האלה, ואל תנסי להתאמץ לעשות את זה "יפה" יותר.
משדר משהו מאיים על משהם עדינות
יש כוח. מבחינתי יצירה שלמה.
תודה למגיבי … כן, אני מודעת ואוהבת את הראשוניות שבסקיצות. סך הכל זה גם הסגנון שלי, לא מתייפייפת ולא עובדת ולא מתכננת יותר מדי יותר מדי אף פעם …מקסימום עושה כמה וריאציות. היום זה כבר עבר לתחריט (שם כן יש יותר תהליכים טכניים)!