אמנית, מאיירת, עוסקת קבוע גם בהדפס רשת ותחריט.
מאיירת לספרי ילדים, כריכות ספרים למבוגרים, כרטיסי ברכה וכדומה.
תושבת רחובות. נשואה ואמא לשתי בנות.
השכלה אמנותית: 'המדרשה לאמנות' רמת-השרון.
חברה באגודת המאיירים הישראלית.
מציגה בתערוכות ופרוייקטים מיוחדים, בארץ ובחו"ל.
בסוף 2013 כתבתי ואיירתי ספר ילדים דיגיטאלי משלי, "העדר"
שנמצא גם בתרגומו לאנגלית ברחבי האינטרנט באמזון, ibook של אפל ועוד...
הספר בגירסא העברית שלו נמצא להורדה בחינם למכשירי טאבלט.
כאן:
http://store.heliconbooks.com/?id=bookdetails&fname=flock_heb.epub
אפשר לפנות אלי בקשר לכריכות ספרים וכמובן לצורך איור ספרי ילדים.
מפתה ביותר, אילנה.
אני בדרך כלל לא סובל מקומות תיירותיים (המשפחה, אני יודע) אבל המראות האלה משם מעוררים נשכחות בשפע מהקיקלאדים והספוראדים. מה אכפת מהתיירים כשאתה שם בין כחול לכחול…
החכמה היא לא ללכת דוקא לאן שכל התיירים ולא כעדר. וזה אפשרי בכל מקום. במיוחד בפינות באיים כאלו. החוף הזה למשל הוא שומם לגמרי, טבעי. לא היו שם אנשים מלבדינו לאורך קילומטרים מכל צד ועובדה שגם 2 בנות מתבגרות ציניות עם אוזניות של MP3 התמסרו לזה.
כן, ואין בחוף אפילו חנות ג"ינסים … אבל בעיר יש… 🙂
האמת שכשיש ילדים חלק מהחופשות הופכות מותאמות למשפחה . את שלב פארק דיסני עברנו כבר. (הרכבות הרים האלו ממש לא בשבילי)
לא, המצלמה כמובן לא קולטת הכל.אין את ריח המלח ואיוושת הגלים. אבל בחרתי בצילומים שמנציחים איזה רגע חולף, שלא יהיו עוד אותו דבר . הילדות שלי לא יהיו בגיל זה יותר, מזג האויר לא יהיה אותו דבר והחוויה תהיה קצת שונה ואפילו האבנים לא יהיו מסודרות כך, בטח זזו עם הגלים. ואם את שמה לב, הילדה בצילום (בתי הקטנה)לא ידעה שמצלמים אותה והיתה לגמרי שקועה בחול שזורם מכפות ידיה.
תודה, מירי. בתי הגדולה היא צלמת מוכשרת (וגם עובדת עכשיו על סרט דוקו בכיתה י"ב לפרוייקט גמר…מותר לי להשוויץ קצת) והתמונה שמצולמת אחותה זו היא צילמה, נדמה לי.
אמנות נטו מציירת ומאיירת כל הזמן
.jpg)
איזה יופי.
מפתה ביותר, אילנה.
אני בדרך כלל לא סובל מקומות תיירותיים (המשפחה, אני יודע) אבל המראות האלה משם מעוררים נשכחות בשפע מהקיקלאדים והספוראדים. מה אכפת מהתיירים כשאתה שם בין כחול לכחול…
החכמה היא לא ללכת דוקא לאן שכל התיירים ולא כעדר. וזה אפשרי בכל מקום. במיוחד בפינות באיים כאלו. החוף הזה למשל הוא שומם לגמרי, טבעי. לא היו שם אנשים מלבדינו לאורך קילומטרים מכל צד ועובדה שגם 2 בנות מתבגרות ציניות עם אוזניות של MP3 התמסרו לזה.
הבנות – טיעון מנצח 🙂
כן, ואין בחוף אפילו חנות ג"ינסים … אבל בעיר יש… 🙂
האמת שכשיש ילדים חלק מהחופשות הופכות מותאמות למשפחה . את שלב פארק דיסני עברנו כבר. (הרכבות הרים האלו ממש לא בשבילי)
היי אילנה
מקסים, יש גם מצב צבירה שונה לאבנים, הסוף שניראה כמו ביצים
להתראות טובה
וחג שמח.
נכון טובה. וכשמסתכלים מוצאים הרבה דברים, גם אבנים יפות כשנדמה שאין …צריך רק להתבונן
צילומים נהדרים . כביכול פשוט וכל כך יפה. מה שאומר שלא מספיקה מצלמה 🙂
לא, המצלמה כמובן לא קולטת הכל.אין את ריח המלח ואיוושת הגלים. אבל בחרתי בצילומים שמנציחים איזה רגע חולף, שלא יהיו עוד אותו דבר . הילדות שלי לא יהיו בגיל זה יותר, מזג האויר לא יהיה אותו דבר והחוויה תהיה קצת שונה ואפילו האבנים לא יהיו מסודרות כך, בטח זזו עם הגלים. ואם את שמה לב, הילדה בצילום (בתי הקטנה)לא ידעה שמצלמים אותה והיתה לגמרי שקועה בחול שזורם מכפות ידיה.
תשובה יפה אבל התכוונתי שצריך כשרון לתפוס פריימים כאלה לא רק מצלמה טובה.
תודה, מירי. בתי הגדולה היא צלמת מוכשרת (וגם עובדת עכשיו על סרט דוקו בכיתה י"ב לפרוייקט גמר…מותר לי להשוויץ קצת) והתמונה שמצולמת אחותה זו היא צילמה, נדמה לי.