ליד השדה משורר
את הופעתך האחרונה,
ביערות צפת,
לא ראיתי:
ליצן תלוי,
אודם פיך המעוות
וצבע פנים לבן
נמרחו על החבל.
אבל את פנינת נשמתך
נפלטת נופלת
על אדמה כהה
אני רואה.
מיהו שם שצוחק
ביערות קדיתא,
מתגלגל במורד נחל עמוד?
להטוטן על כדור ענק
להטוטן על כדור מעופף.
כל המקובלים והתנאים
בקבריהם הלבנים
מוחאים כף אל כף,
שוכחים את הבטחותיהם
לעולי הרגל.
מאוד אוהבת, את הבהירות את התמונה שאתה מצייר, ללא כחל וסרק, את הצניעות והכנות. את החיבורים.
וכשאגיע ליערות קדיתא אשא עיניי ומבטי יחפש, מיהו שם שצוחק.
היידן
שיר חזק במציאותיות שלו, ובמסתוריות, והכח הפועל שם המקובלים…
להתראות טובה