ליד השדה משורר
מחיקה
פעם,
תחת חלון משורג ענפים,
אשה ישבה בכורסה,
פניה מוצלות חיוורות
תחת גודש שערה.
ספר הניחה על ברכיה,
עיניה, הוגות, ננעצו בחלל.
חודורת חותכות בַזמן עיניה,
שתי אבנים שחורות בורקות
נזרקות נופלות לרגלי.
החיוורון אכל את פניה,
גודש שערה הפך נורא,
עם ענפי החלון נארג בסערה,
קשקוש של צייר מופרע,
מחיקה רעה.