ומתוך העצב שיִצמח אזוב קיר וילדה תבוא אליו תיגע באצבעה אל תוך העלים ותגיד בקול: "הנה עיניים ואף ופה." יהיה הכאוב שוטה הזמן פעימה של דמיון, כמו משחק רחב-מפרש ולפעמים אותיות. ופעם, בעת שהתקופה יפה היא הוא יהיה מחובר לאדמה, ישקף את הגשם. את הפריחה את מחזור המים הבלתי מתכלה. החיים מפירים אותנו במילים פשוטות. ...
קרא עוד »