אחוז בקולמוס כותב
סיגריות באחדים
עָבַרְתִּי לְיַד בֵּית סִפְרִי
בּוֹ לָמַדְתִּי לִפְנֵי שְׁנוֹת דּוֹר
הַבִּנְיָן שֻׁפַּץ וְגַם הַקְּיוֹסְק מוּלוֹ
בְּשֶׁל הַדַּלּוּת
הָיוּ מוֹכְרִים בּוֹ אָז סִיגַרְיוֹת "בַּאֲחָדִים"
כִּבְיַלְדוּתִי, נִתְעוֹרֵר בִּי צָמָא
לְמִיץ תַּפּוּזִים צוֹנֵן
בָּאָה נַעֲרָה לְבוּשָׁה קְצָרוֹת בְּמַלְבּוּשֵׁי הַשֶּׁפַע
וְשָׁאֲלָה אֶת הַמּוֹכֵר
אִם יֵשׁ לוֹ סִיגַרְיוֹת בַּאֲחָדִים
רָאִיתִי בְּתִמָּהוֹן כֵּיצַד הַמּוֹכֵר
מְהַנְהֵן
לְרֶגַע טָעִיתִי לַחְשֹׁב
כִּי אֲנִי שׁוּב
בְּהַפְסָקַת לִמּוּדִים סוֹאֶנֶת
הוּא שׁוֹלֵף סִיגַרְיָה וּמַגִּישָׁהּ
לַנַּעֲרָה וַאֲנִי מִתְפַּתֶּה
לְעַשֵּׁן
סִיגַרְיָה בַּאֲחָדִים
וְלֹא מֵחֲפִיסָתָהּ.
חופשת הקיץ המסתיימת, הילדים השבים לבית הספר, הסתיו המתחיל לשלוח רוחות ראשונים וערב החגים – לא נעשן סיגריה להנציח סדרה מבורכת זו? לא ניזכר באותה "סיגריה באחדים"?
ונברך את התלמידים בשנת לימודים יפה ושתהיה להם בעתידם רוויה בזכרונות.
שלום לך צדוק
כמה יפה צמד המילים
מלבושי שפע
בָּאָה נַעֲרָה לְבוּשָׁה קְצָרוֹת בְּמַלְבּוּשֵׁי הַשֶּׁפַע
וְשָׁאֲלָה אֶת הַמּוֹכֵר
אִם יֵשׁ לוֹ סִיגַרְיוֹת בַּאֲחָדִים
הניגוד יפה וכך הפער בן היום לבן זכרונות ילדותך
ואיך אתה מרגיש את החיבור המרגש בן העבר להווה
וכך מתעוררת בך הנוסטלגיה והחשק לעשות זאת שוב
יפים שירך האישיים שמציבים אותך בכפל הזמנים
דוד הי,
תודה על המילים היפות (ושהעתיד תמיד יצפון בתוכו זכרונות נעימים מן העבר).
ד"ש — צדוק
היי צדוק שיר יפה מזכיר ניחוחות רחוקים
מהימים של "עשן בעיניך"
אהבתי יש ביטויי לשון שמעוררים עולם שלם
חנה הי,
תודה. ויפים דברייך על ביטויי הלשון שהם הם פיסות מציאות בהוויתנו.
ד"ש — צדוק
טוב, אם זה היה מחפיסתה, היו מאשימים אותך בפדופיליה.
שנת לימודים טובה לכולם
גיורא הי (ושמא – גיורא הו גיורא),
אני שובר את ראשי — מה אגיד לך?
ואולי אתה תציע לי? (כלומר — אתה ההוא, השני…).
ד"ש חם — צדוק
היי צדוק, כמה שהשיר שלך עורר בי געגועים… פתאום עלו ריחות ותמונות של הקיוסקים של ילדותי….
שתהיה שנה טובה ללומדים הצעירים וללומדים המבוגרים. כי הרי בכל יום אנו לומדים משהו…
נורית
נורית הי,
ללמוד ולהתגעגע… יום יום. (ולהיזכר…).
תודה — צדוק
הי צדוק
מה העניינים ? מגיבה לך מ…נורבגיה
האין זה מדהים ? עולמנו הזערורי הנתון בקצות אצבעותינו :)חוזרים הביתה ביום רביעי הקרוב. קר פה כמו בחורף תל אביבי ממוצע ואני מוצאת עצמי מתגעגעת לאוגוסט ישראלי מהביל ודביק 🙂
גם היום יש כמובן סיגריות באחדים, וגם בשלשות בקופסאות קטנות רק היום כתוב על הקופסאות כל מיני כתובות מפחידות שמוציאות את הטעם 🙂
העיקר שתהיה שנה טובה !
להת' בקרוב מאד !
ריקי הי,
שתהיה נסיעה טובה חזרה — כמה טוב להיות בעיר זרה (כאילו ניתנת לנו הזדמנות לראות אם אנחנו באמת יודעים איך אנו מכירים את העולם…).
לגבי מזג האוויר — כשאני בחו"ל יותר מעניין אותי הסטטוס שלי כתייר מאשר הסטטוס של מזג האוויר…
ולגבי הסיגריות — אני חסיד של "סיגריה ביום תרחיק כל רופא", אבל אסור יותר מכך (וגם לא כדאי לעבור את הקופסה בחודש — ובאחדים הכי טוב…).
שובו בשלום — צדוק
הי צדוק!
השיר מספר סיפור בשורות קטועות ונותן לו קצב מיוחד של התגעגעות.
גם הרמזים של ראייה גברית בוגרת; "נַעֲרָה לְבוּשָׁה קְצָרוֹת בְּמַלְבּוּשֵׁי הַשֶּׁפַע", מתחברים בחן לתנועת הזיכרון הזורמת במשפטים ומילים ללא נקודות ופסיקים, עד שעוצרת ב- "וְלֹא מֵחֲפִיסָתָהּ." נקודה. יפה מאד!
רוחה הי,
תודה — תמיד כה נעים לקרוא את דברייך.
ד"ש — צדוק
ואנחנו היינו קונים בהפסקה סוכריות גומי בבודדת ומעשנים סיגריות מאולתרות משורשי אוויר מיובשים של צמח מטפס מסוים. תודה שהזכרת, צדוק. וד"ש גם לריקי. היא שבה ואני נוסעת. נשתמע כשאשוב ב"ה.
תלמה הי,
סעי בשלום ושובי בשלום (ועד שגלגלי המטוס יפגשו את מסלול הנחיתה אפשר להיזכר במתיקות של עוגת הריבה…).
תודה — צדוק