תשמעו סיפור

לפני כשלוש שנים, ביקרתי את אמי ואבי, כהרגלי. בצאתי משם בשעת ערב, הוצאתי סיגרייה מחפיסתה ועישנתי (במסגרת "A cigarette a day keeps the doctor away" ) בעודי פוסע באיטיות למכוניתי.

לפתע בא מולי אדם מבוגר, לבוש משונה ובצורה מסורבלת ונופף לי בידו, תוך שהוא ממלמל "יופי יופי הנה הנה..". אני רגיל שאנשים פונים אליי ברחוב בשאלות ובקשות ולכן נעצרתי והמתנתי לשמוע את מבוקשו.

האיש פתח את כף ידו והראה לי בשמחה סיגרייה בידיו, ואמר "אש אש תביאי לי אש יופי יופי". הדלקתי לו את את הסיגרייה והוא שאף ממנה עמוקות ובהנאה גלוייה, והוא מקפץ ומדדה וצועק תוך כדי שהוא מחבקני  "המחיה המחיה יופי תודה אלהים יברך אותך…".

אני התמהמהתי טיפה בקרבתו (נהניתי לראות עד כמה עמוקה הנאתו) ואז הוא תפסני בזרועי ואמר "אל תתפלא עליי, האוויר הזה של הסיגריה מסביר לי מהו האוויר הרגיל שאני נושם יום יום". והוא שוב קיפץ ודידה להנאתו.

חלפו כשלוש שנים. אלוהים זיכה את אבי באריכות ימים והוא נאסף אל אבותיו בשיבה טובה, ואני הייתי שוב כהרגלי בדרך לבית הוריי לבקר את אמי, מהלך בסמטאות הצרות של שכונת "מקור ברוך" בירושלים. באחת הסמטאות הצרות, אלו שרק אדם אחד יכול לעבור בהן, ראיתי ממרחק לפניי אדם אשר היה מהלך קדימה ואחורה – מספר צעדים קדימה ומספר צעדים אחורה. המתנתי קמעא בכדי שיתקדם ואוכל להמשיך בדרכי, בין אם בעקבותיו ובין אם אעקוף אותו. אך הוא חסם את המעבר בהולכו קדימה ואחורה אותו מספר של צעדים.

המתנתי בסבלנות רבה עד שתתפנה לי הדרך, והדבר נמשך דקה או שתיים. לפתע האיש סובב ראשו והנה זה אותו איש מוזר שביקש ממני אז אש. "זה אתה", פנה אליי בשמחה וניגש לחבקני, "אני הולך אחורה כי רק כך אני מבין כמה כוח יש בללכת לקדימה, תנסה תנסה גם אתה". הוא ניסה להוליכני קדימה ואחורה ונעניתי לו. "כשאני הולך אחורה בלא יכולת להביט בדרכי אני לא בטוח בעצמי, אבל כשאני מתחיל ללכת קדימה ואני רואה שאני יכול להביט בארבע רוחות שמיים שלפניי – כמה כוח הדבר נותן לי".

הצעתי לו סיגרייה ועד שהגעתי לאמי סיימתי לעשן את הסיגריה שלקחתי לעצמי, תוך שמפעם לפעם אני פוסע קלות לאחור.