מִיּוֹם לְיוֹם אֲנִי מִתְיַדֶּדֶת עוֹד

וָעוֹד עִם הַבְּלַאי וְהַבַּלּוּת,

עִם הֶבֶל יָמַי מִקֶדֶּם,

עִם הָעָוֶל וְהָאִוֶּלֶת

שֶׁהָיוּ מְנַת יוֹמִי

כְּפִרְדַּת-אָדָם עִקֶּשֶׁת

לָשֵׂאת מַסָּעִי כְּשֶׁעֵינַי קְשׁוּרוֹת

אֶל הֶעָתִיד לָבוֹא וְלַעֲשׂוֹתֵנִי

חֲכָמָה אַךְ לְהִשְׁתּוֹחֵחַ

אֶל הָאֲדָמָה

כְּבִתְפִלַּת שָׁוְא –

שֶׁרַק לא תְּכַסֵּנִי

בְּטֶרֶם אֶרְצֶה לִישׁוֹן

עֲדֵי עַד.