א. כשם שמספר כותבי הספרים הכפיל ושילש את עצמו בשני העשורים האחרונים (מאז המצאת המקלדת-לכל-אדם), כך גם מספר עורכי הספרים.
ב. תנו כתב יד לעשרה עורכים, וכל אחד יערוך אותו אחרת החל מהמילה הראשונה ועד לאחרונה.
ג. בגלל הקושי להתפרנס ממלאכת הקודש הכה קשה הקרויה עריכת ספרים, יש כיום מעט עורכים המוצאים את פרנסתם, כמוני, אך ורק בזה.
ד. ככלות עריכת מאות כתבי יד, נדמה לי שהצלחתי לשים את "האצבע" על לב לבו של כתב יד – כל כתב יד – ועל עיקר תפקידו של העורך למענו.
ה. כתב יד הוא בראשית וככלות הכול מסה אנרגטית. מילים כתובות, מעבר לכל תוכן המבוטא בהן, יש רוח באפן. זוהי רוח הקודש שאם אינה מצויה בטקסט – לא חשוב מה תוכנו – הוא טקסט "מת"!
ו. זיהוי הרוח וזיכוכה או הטמעתה בטקסט כשאיננה – את זאת אי אפשר ללמד שום אדם המבקש להיעשות עורך.
ז. לא בהכרח קורא יודע מה בטקסט מהלך עליו קסם או מפיל עליו שיממון. קריאה היא בעיני "חוויה דתית" ממש. והעורך הוא בחזקת כוהן בארון הקודש/כתב היד – לא פחות!
ומכל הנתונים המהותיים הללו, הכה חיוניים במיוחד היום, כאשר כה רבים שולחים ידם אל המקלדת ומחברים מילים לכדי כתב יד שנועד להיקרא "ספר" – מבלי לקלוט שלא כל אחד יכול, כמו שלא כל אחד שמבשל ארוחה למשפחתו הוא אמן הבישול, שלא כל אחד שמשיא עצה לחבר הוא פסיכולוג, שלא כל אחד שחובש פצע הוא רופא – ניסחתי אני הבוקר הזה, ובהסתמך על שנים רבות של עבודה לא קלה בריפוי טקסטים חולים ואפילו מאוד את "שבועת העורך" הבאה:
תפקידו של עורך ספרים זהה לתפקיד מנהל מטבח במסעדה איכותית – בלי קשר לסוג מאכליה, ובטח לא למחיר המנות המוגשות בה.
עליו החובה לדאוג שכל מנה ומנה תכיל כמוסת אנרגיה, שתגרום לכך שברגע שהסועד יטעם – הכמוסה תתפוצץ על חיכו ותעורר את מלוא חוש הטעם ואת יצר השמחה, ובלי שיעניין אותו כלל ממה בדיוק הורכבה המנה.
קריאה מהנה
ענת, אהבתי את תמצות הלוז של העורך. אני-מאמין מעורר מחשבה. את אכן בעלת ניסיון רב-שנים וזה ניכר בקביעותייך. רני
לא קל בכלל להגיע ללוז, ושנייה אחרי שמגיעים נדמה שמחסירים עולם ומלואו, שאולי קודם כול עורך כמוך יכול לשערו. בהצלחה באירוע העורכים בבית הסופר
ענת, אהבתי את הדימוי הזה. חשבתי על הסוכריות המתפוצצות שהילדים אוהבים ושמחתי שפה דייקת ומצאת שלל טעמים ולא רק מתוק…
שבת שלום
מתי אכלת לאחרונה סוכרייה מתפוצצת? אין לי מושג למה הילדים כה אוהבים, אבל לי ברור שזה לא רק בגלל המתוק…
פוסט-פיצוץ !
רגע לפני שאתפוצץ אזמין אותך להצחיק אותי
"זיהוי הרוח וזיכוכה או הטמעתה בטקסט כשאיננה"
"הטמעתה בטקסט כשאיננה" זה לא קצת חורג מהשליחות?
לצערי הרב זה מה שאני עושה רוב שנותי כעורכת… מטמיעה לא את רוחי כי אם את מה שהמחבר הסתיר עד מאוד מאחורי המילים שכתב
הי ענת, חשבתי על הדברים האלה בשבת ותהיתי – אם היום יותר ויותר אנשים חושבים את עצמם סופרים וכותבים ספרים אז מדוע זה לא יוצר דווקא יותר ויותר עבודה ופרנסה לעורכים? שבוע טוב, אומי
עיקר עבודת העורך באה מהוצאות הספרים הקמצניות. רוב העורכים הם פרילנסרים וקשה עד מאוד חודש בחודשו להשיג ספר לעריכה ואף לסיימו תוך חודש כדי להשתכר קצת יותר מ… אלפיים שקלים. לכן רוב העורכים עושים עוד דברים. הכותבים שזה עתה נולדו זקוקים בדרך כלל לעבודת עריכה רבה עד מאוד. הם אינם מבינים את גודל תרומתו של עורך על פני חודשים למען כתב היד שלהם יוכל לעבור לקטורה בהוצאת ספרים ולכן או שאינם מוכנים להוציא ממון רב כנדרש על עורך מועיל באמת או שהם כהוצאות הגדולות משלמים מעט לעורך שסביר להניח שלא ייתן את נפשו למען כתביהם. השורה התחתונה: גם אם יש עבודה לעורכים (אגב, כיוון שחובת ידיעת המתמטיקה אינה חלה על עורך – כלומר מדובר בעשייה סובייקטיבית – כל אחד לכאורה יכול או חושב שהוא יכול…) היא רחוקה מלאפשר לבעליה פרנסה ראויה. הסגרה אישית: כתבי היד הפרטיים הצילו אותי שנים מפשיטת יד, אך כנגד זאת הם פגעו עד מאוד בבריאותי:) ואני רצינית למרות הסמיילי
מסכימה ענתי עם כל מילה
עפרה
תודה:)