גּוּפִי נָפַל. מִצְטַעֵר,
אָמַר, אֲנִי לֹא פּלדַת
אַל חֶלֶד. אֲנִי רָגִישׁ
וְשָׁבִיר. הֶעֱמַסְתְּ עָלַי
יוֹתֵר מִדַּי. זִלְזַלְתְּ.
הִזְנַחְתְּ. לֹא שִׁמַּנְתְּ
אֶת צִירַי. לֹא הוֹסַפְתְּ
שֶׁמֶן וּמַיִם, וְדָהַרְתְּ
בְּנָתִיב לֹא רָאוּי
לְגַלְגַּלַּי.
עַכְשָׁו נָנוּחַ. נֵרָגַע.
נִשְׁכַּב דּוּמָם בְּמוּסַךְ
הַנְשָׁמָה עַד שֶׁתִּתְנַקֶּה
מֵרְעָלִים שֶׁנִּצְבְּרוּ
בְּדָפְנוֹתֶיהָ, עַד שֶׁתִּהְיֶה
כְּשִׁירָה לְהֶמְשֵׁךְ נְסִיעָה
אַחֶרֶת מִשֶּׁאֵי פַּעַם
דִּמְיַנְתְּ.
מצוין!
השיר (לא המצב הגופני).
לאחר ההתאוששות אני מציע לך לרכב עירומה על גב סוס במונגוליה. אומרים שזו התרופה הכי טובה לגוף חלוד.
חג שמח
גיורא
אצטט את עצמי אליך בערוץ השני… עירומה מצוין על גב סוס עוד יותר טוב אבל לא עוד במונגוליה – כי משם תיפתח הרעה. שנה טובה ופסח כשר
כל זמן שיש דיאלוג עם הגוף – זו כבר חצי הדרך לתיקון… מוסיפה עוד טיפ, לצד זה של גיורא: עשייה רק של דברים נעימים, שאת אוהבת – היא מסיר שומני רעלים יעיל… 🙂
נכון, אבל… כמו בדיאלוג עם זולתנו רצוי שתהיה תקשורת נעימה ומיטיבה – כמו למשל זו שלימד אותנו כבוד אובמה. ובאשר לדברים הנעימים – נו, גם כאן יש דברים שלא תלויים רק בנו… ולא ארחיב. יחד עם כל הסתייגויותי על הבוקר יש דבר אחד שהוא לחלוטין בחזקתנו: האמונה העמוקה שהכול יתברר לטובה.
יפה מאד השיר. יפה האירוניה בשיר.
תודה, נעמה וברוך בואך למטע. עד כה התנועה כאן היתה הפוכה – מכאן לפייסבוק. את בין הסנוניות המבשרות שכאן אצלנו היה ויישאר הבית ליצירה. חג חירות כהלכתו/ה
שיהיה לך טיפול עשרת אלפים: עכשיו ובחגים אחרים.
יש לי יומיום חג יש לי חג יומיום, כי המוסך שלי פתוח 24/7 ושום מוסכניק לא יסדר אותי עוד. יצאתי צדיקה. חג שמח לך ולבני משפחתך, ארז, בארצנו הקדושה ובגולה הנפלאה