שיר מאני

חָשַׁבְתִּי שֶׁיִּקְרֶה
מְשׁוֹרֶרֶת גְּדוֹלָה תַעֲמֹד בַּחוּצוֹת

תְּנַפְנֵף בִּסְמַרְטוּט אָדֹם

וְהַקּוֹרְאִים יְנַגְּחוּ בַּסְּמַרְטוּט כִּשְׁוָרִים.

לֹא קָרָה.

מִינוֹרִי

גַם עַכְשָׁיו מִינוֹרִי

אֲבָל עַכְשָׁיו אֲנִי חָשָׁה מְשׁוֹרֶרֶת.

שִׂמְחָה מְלַטֶּפֶת אוֹתִי

שְׂפָתַי מְדַבְּרוֹת אֶל עַצְמָן

עוֹמֶדֶת בַּחוּצוֹת

וְהַקּוֹרְאִים הַקּוֹרְאִים אֶת שְׂפָתַי

נוֹגְחִים, כֵּן נוֹגְחִים

בִּי וְאוֹתִי בְּכָל הַכֹּחַ.

(מתוך: "אישה מטורפת" הוצאת "ספרא" 128 ע"מ 49 ש"ח.
פורסם ב"שבו"  19-20  2008 )