שחרחורת סופרת ומשוררת
וּכְבָר חֲצִי שָׁנָה
יוֹשֵׁב אָדָם זָקֵן
עַל אִי תְּנוּעָה בַּיְּרִידָה
מִן הַמֶּחְלָף, וּמְנַגֵּן
לָרוּחַ. מְכוֹנִיּוֹת
עֲנָק נוֹבְחוֹת מִכָּל הָעֲבָרִים
שׁוֹעֵט הַיּוֹם סְבִיבוֹ
דּוֹלֵק הָעֶרֶב
אַחֲרָיו, נוֹשֶׁכֶת שֶׁמֶשׁ
בְּעָרְפּוֹ וְגֶשֶׁם
זַלְעֲפוֹת, סוֹאֵן הַפִּיחַ
מַּפּוּחִית בְּפִיו
וְהוּא יוֹשֵׁב עַל אִי תְּנוּעָה
רַצוּעַ אֶל עַמּוּד
רַמְזוֹר, וְלֹא יָכֹל לָזוּז
תָּקוּעַ
כמו להתקע עם מכונית, אבל לא הוא תקוע בלי בית, בלי מכונית, בלי קורת גג. גורם לאמפטיה.