שחרחורת סופרת ומשוררת
אַבָּא
מַשֶּׁהוּ רוֹבֵץ עַל לִבִּי,
וְנִדְמֶה לִי שֶׁזֶּה
אַתָּה. אֲפִלּוּ שכְּבָר אֵינְךָ
שׁוֹקֵל בִּמְיֻחָד, וְאֵינְךָ
אֶלָּא צֵל זִכָּרוֹן
צוֹחֵק עַל שֻׁלְחָן הַשַּׁבָּת,
שָׁר "כִּי יִשְׁמְרַהּ" ו"שָׁלוֹם
עֲלֵיכֶם" (נִרְאֶה כִּי הַמַּלְאָכִים
הֵבִינוּ דְּבָרִים כִּפְּשׁוּטָם)
וַאֲפִלּוּ אֵינְךָ אֶלָּא הֵרֶף
תְּמוּנוֹת וּקְטֹרֶת
מִלִּים
וְהַשְּׁאָר – רוּחַ
עֲדַיִן כָּבֵד בִּי לִבִּי
בַּבָּשָׂר
כתוב כל כך יפה — אני מאד מזהה. א.
מאד מזדהה עם השיר.שיר יפה וכואב.
עפרה