חברים יקרים וטובים,
אלו ציורים של חברתי המוכשרת והמקסימה, ורד פירחי ליננברג. (אקריליק על תחרות וקנבס)
אנו עובדות כרגע על פרוייקט משותף.
אנא ספרו לי מה אתם חושבים על הציורים (אני בכוונה לא כותבת את שמותיהם) מבחינת : וויזואליה, סימבוליקה וכו'. ואם תוכלו אנא כתבו לי איזה אתם הכי אוהבים או איזה מהם הכי תפס את עיניכם ודעתכם.
תודה גדולה גדולה וברכות לשבוע נפלא.
4.5.2010 הוספתי תמונה. גם היא של ורד פירחי ליננברג.
אוהבת את הראשון, זה העליון, הוא מבהיל למדי.
ואת האחרון, גם הוא מיוחד.
יעלה אחותי. ספרי לי מה המילה הראשונה שעולה במוחך למראה התמונה הראשונה? בלי מסננת.
נשיקות יקרה.
גם אני הראשון הוא הכי מורכב מזכיר לי את המשפט חלולים חלולים(בקשר לגוף נשי ובהמשך לפסוק: נקבים נקבים) זו האסוציאציה הראשונה שלי
חנה טובה ויקרה, אין לי מושג אם ורד חברתי חשבה על ה"נקבים נקבים", אני מוצאת את זה נפלא. אולי אני משוחדת, כי שמתי את הראשון ראשון, הכי התחברתי אליו, הוא יושב לי בראש ולא זז…
אפשר עוד שאלה? האם את חושבת שהוא מעורר גם אנטגוניזם?
אוהבת את הבריכה.
התמונה הראשונה מזכירה לי עקדה. אישה נעקדת.
לי מתוקה, תודה רבה רבה! אם תוכלי, ספרי לי בבקשה מה ראית בבריכה, במבט ראשון ושני. זה מאד חשוב לי.
יפים מאוד הציורים, איריסקה. הראשון נראה לי ברוטאלי-סימבולי-סקסואלי. טיל שחוצה גןף חלול של אישה.
השני נעים ומעודן. אוהבת הכי את השני.
וכולי סקרנות… (תגלי לנו אח"כ, נכון?)
תלמתי, איזה עונג לשמוע את קולך הווירטואלי… צלול שכזה. עם סיומת ה"לי" הזאת. אבל נשאלת השאלה אם את מוכנה לוותר על ה"ברוטאלי" 🙂
אם כן, עשינו עסק.
שבוע הכי נפלא מבוסטון החמימה שהחלה מציינת סיילים מוטרפים של קיץ. וההזמנה בעינה עומדת. נשיקותי.
איריסקה, בחיי שאני קוראת את מחשבותייך מרחוק. אחרי שכתבתי אמרתי לעצמי: איריס לא תאהב את ה'ברוטאלי'. בחיי!! וחשבתי שהניסוח המדויק היה צריך להיות 'ברוטאליסטי'. כלומר, לא הציור ברוטאלי, אלא מה שהוא מבטא. אולי מה שהוא מוחה עליו. מתנגד לו. במקרה זה בעיניי, היחס לאישה המסומלת בציור. ויש הבדל ענק בין 'ברוטאלי' ל'ברוטאליסטי'. ואם הציירת/ואת התכוונה/תן למשהו ברוח זו, אז הצליח מאוד, כי אכן מעביר מסר מלא עוצמה ואף מחאה על יחס (אפשרי) לאישה. אולי זו עטיפה לספר? אולי רוח הדברים שבו מתאימה לציור העטיפה ולהיפך? הפלגתי בהשערות, את רואה. אח"כ הגיעו אלייך עוד תגובות וראיתי, שיש עוד שחשות בדיוק אותו דבר, רק ניסחו במילים אחרות וביתר פירוט.צריכה לרוץ לעבודה, אז לא אמשיך כרגע. אשמח לשמוע את דעתך אחרי התיקונצ'יק. יומטוב. נשיקות
התיקונצ'יק גדולצ'יק, תלמתי יקירתי, לוקחת גם לוקחת. וכל כך חייכתי למקרא העובדה שקראת את מחשבותי. זאת מחמאה גדולה שמלמדת על כוחה של הווירטואליה. עוד לא ממש נפגשנו, אבל המחשבות נפגשו גם נפגשו… ורוצי לך, יקרה. הכי מקווה שהיה לך יום נפלא. אני רק מתחילה אותו.
נשיקות.
איריס, הראשון והשלישי נדמים כהמשך אחד של השני, והם שונים במהות וקצת בסגנון מן השני וממה שהוא מעורר. לכן תלוי מאוד מה מבקשים לעורר…
לגופו של עניין, כל השלושה אהובים עלי, אך כאמור מעוררים תחושות ורושם שונים בתכלית.
ענת יקרה, תודה רבה על הביקור הביכורי אצלי. מאד משמח!
אין לי מושג אם ורד תסכים איתך, אבל אני מאד מסכימה. גם אני קוראת את הציורים כמוך. בהחלט מוצאת חוטים מקשרים רבים בין הראשון לשלישי, ומבדלת את השני.
אם את שואלת מה ביקשתי לעורר, אשיב, עניין. שוב, אני מניחה שליוצרת מניעים שונים. אבל לי מאד חשוב העניין שהם מעוררים. האם הם מעוררים שאלות… האם תהנה פרשנויות שונות…
האם מי מהמתבוננים יצוד את כוונת היוצרת, שאותה אני מכירה, ומאד מאד מזדהה.
שוב תודה רבה על הביקור והתגובה. מאד חשובים לי.
מצאו חן בעיני הראשון או השני,בעיקר השני, השלישי פחות.
גליה יקרה. תודה רבה על התגובה. זה מעניין שאל האחרון את פחות מתחברת. האם בגלל שהוא פחות פיגורטיבי?
שבוע נפלא נושא בשורות טובות!
ציורים יפים מאוד למרות שאני לא אוהבת סוריאליזם כמו בראשון ובשני. מצויירים היטב. אני במיוחד אוהבת את הראשון . מבינה שלקו החצייה בין השניים בשני והראשון יש תפקיד מחבר ומפריד.
נראה לי די בעייתי לשלב. או שהציור יהיה נפלא או הטכסט. שניים נפלאים. נדיר וסלחי לי על הסקפטיות.
מירינקה אהובה, את אולי לא תאמיני, התבוננתי בציורים האלה שעות, גם בפורמט הטבעי, (את הראשונה גם בתערוכה בעין הוד) ועד שקראתי את התגובות שלך ושל חנה טואג, לא שמתי לב שבכולן קו הפרדה, שהוא כמובן, כמו שכתבת, נושא משמעויות רבות נוספות.
מה זה אומר?
זה אומר שכבר הפוסט הזה השיג את ייעודו.
ואל דאגה. את צודקת לגמרי. אין לי שום כוונה להציב טקסט שלי לצד הציורים. אחד תמיד יהיה טוב יותר, ובמקרה של ורד, זה ברור כשמש שאלו ציוריה. אז באמת קטונתי. ורק שתדעי שאני בונה על ורד שתגיע איתי לאחת התערוכות או ימי המכירות שלך. אני נורא רוצה שהיא תראה מה את עושה.
אבל עזבי הכל. איך את? הכי מקווה שאת "חלומה" לגמרי… ובעצם, חלומית לגמרי. (ו בשורוק):)
נשיקות ואהבה.
הי מתוקה, כשאת שואלת ככה בלי הסברים את פונה לדמיון האישי של כל אחד ואחד והדמיון האישי שלי כנראה לא יתאים למה שאת מחפשת אבל הנה ארשום לך רק כי הצבת את שם הפוסט כבקשה לעזרה.
אז הראשון נראה לי כמו עמוד שדרה ועם כל האדום הזה מסביבו כמו ציור של גוף מבפנים ומשום מה הצבעים והקווים העבירו לי תחושה של מחלה קשה.
הציור השני עם צבעי בריכה ומערבול נראו לי כמו אישה אחת נלחמת והשניה רוכבת עליה נאחזת בה ובעוד שהמעיים שלה נשפכים לאורך הברכה האישה הנלחמת מנסה להעזר בחבלי המיעיים ולהגיע עם זו שרוכבת עליה לצד מבטחים.
השלישית, זה בערך איך שהייתי מציירת פרפר שהתנהג מאוד רע בחייו הקצרים והגיע לגיהנום.
אז… אם לא התכוונת לעמוד שדרה חולה, מעיים שפוכים או גהנום לפרפרים כנראה שהדמיון שלי לא יוכל לעזור הפעם:)
סיגלי חמדתי, אני עונה לך ראשונה, כי אני מפחדת לפספס אותך… איפה את?
מה שעשית זה בדיוק בדיוק מה שרציתי שיקרה. ואין על הדימיון שלך. הוא תמיד עובד שעות נוספות. תודה ענקית.
אפשר שאלות?
יש איזה מהם שעורר בך אנטגוניזם?
בשלישי, ה"פרפר" יכול להתפס בעינייך גם כאיזה אובייקט?
ואחרונה, תהיי און ליין מתי שהוא במהלך היום?
זה לא נראה פרפר אלא כחזיה על מוט רמזים פאלים אלימים בכל הציורים מעין סצנת אונס או משהו, האדום צבע של תשוקה ודם
חוויה אלימה וגסה כנגד הגוף הנשי שהתרוקן מתחולתו בגלל היחס אליו כאוביקט בלבד
גוף חלול אפילו בתמונת הים אין רגיעה
גם שם מופיע היסוד הפאלי(החבל המתפתל) כשריד למה שהיה
הציורים מעלים סצנות אלימות וקשות כלפי הגוף הנשי
הגוף הנשי כאוביקט חלול תפיסה אירונית לדעתי של נקבבים נקבים חלולים חלולים שבסידור התפילה כך אני מרגישה זה מה שעובר אלי איראיס מהציורים או שמא ממוחי הקודח:)
צ"ל "מתכולתו" כמובן(תיקון טעות מלמעלה)
חנה, את מדהימה!!!!!!!!!!
כאילו דיברתי איתך על הציורים. את פשוט מדהימה.
יש כאן בפרוש מחאה נגד חפצון האשה וראיתה כגוף או אוביקט בלבד
אין לה פנים או דיוקן רק בגד, רק קליפה ריקה ,זה חזק הציור הראשון מדהים בעיני
התגובה למעלה שלי לא יודעת למה נשמטים השמות זה , מה זה מעצבן
חנתי. אין על תבונת עינייך ותבונת ליבך. אכתוב לך בלילה שלי למייל הפרטי. נשיקות רבות.
הראשון. מערער. חודר. עשוי לעורר התנגדות, מפני שהוא אונס את הצופה. חדירה במבט. אישה משופדת. נרתיק משופד.
רונית יקרה, תודה גדולה על הביקור הביכורי אצלי ועל התגובה, מאד חשוב לי לשמוע איך נתפסים הציורים בעיניים שלא מכירות אותי. חוץ מזה, קוראת דברים שלך בעניין רב. מקווה שעוד תיפגשנה דרכנו.
בעלי אמר שהשלישי הוא חזיה. הוא הכי תפש אותי.
אני לא יודעת מה לחשוב עליהם כמכלול.
כלומר משהו על מיניות האישה.
אביטלי, בעלך צודק. אבל ספרי לי מה עושים לך הציורים האלה. יש לי הרגשה שלא אהבת אותם. חשוב לי מאד מאד לשמוע את האמת שלך. נשיקות, מתוקה.
בציור הראשון אני רואה ראש קטן, שחור- מין צללית של גלגולת מחוברת לצינורות חלולים.
בהתחלה ראיתי את זה כעמוד שידרה עד שהתעמקתי בציור.
בציור השני ראיתי שני אנשים שנסחפו בים ואישה נשענת על איש, זקוקה לעזרה, והוא תופס מוט ונעזר בו להצילה.
בציור השלישי אני רואה מדבר או כוכב אחר ממולא ברוע שבו יש קרניי שטן אדומות שפתאום הופכות לאצבעות שעושות "אווווום".
הכי אהבתי את הציור השני כי הוא יותר רגוע מבחינת הצבעים, ויותר קליל באופן יחסי. שאר הציורים משדרים רוע וקשים.
בציור הראשון אני רואה עמוד שדרה.
בציור השני אני רואה ציפור מוזרה שעפה או שני אנשים בברכה והקו זה הסימן של העמוקים.
בציור השלישי אני רואה עיניים במסכה.
הראשון הכי מעניין, אבל גם הכי אמביוולנטי מבחינת האסוציאציות והרגשות שהוא מעורר.
השני הוא שמחה שלוה.
ואני חולה על מפגשים משפחתיים! את יודעת שאני בתוך אחד כזה… יש לי כבר כאבי בטן ורגליים… את לא מבינה. הפכתי להיות מדריכת תיירים. זאת הפעם הראשונה של אחותי בארה"ב.
אז ככה, חוץ מזה שתעבירי לילדייך המהממים את אהבתי, (איפה השלישי? מה, הוא קיבל פטור?!?) זה ידוע שאין על ילדים. כל מה שאנחנו רואים הם רואים בהפוך על הפוך ומוסיפים אין סוף אינטרפטציות. אז תמסרי להם שהתמוגגתי. זה היה פשוט תענוג לקרוא את התגובות שלהם.
נשיקות וחיבוקים, מתוקה. הכי מקווה שאת בטוב. אנחנו שוב מחוץ לבית היום ומחר נוסעות לניו יורק, אז בטח נדבר רק בשבוע הבא.
אמיר יקר, איזה כיף שנכנסת!!! כבר חשבתי שאני מחוץ לתחום לגברים… ורציתי להוציא פוסט נפרד שקורא לגברים להגיב, מאד מאד חשוב לי לשמוע איך נתפסים הציורים מצידו השני של המתרס, כי כמו שקרוב לוודאי הבחנת, הציורים מאד נשיים. אני לא חושבת שגבר יכול היה להוציא את הציורים האלה תחת ידיו.
נסיעה טובה והצלחה רבה בערב שאעדר ממנו. אם ירצו השמיים ולופטנהזה, אגיע לערבים הבאים. נשיקות.
טוב, הפכתי את הפוסט שלך למפגש משפחתי:)
עכשיו אתפנה לעוד כמה עניינים משפחתיים שלא ליד מחשב, מן כאלה כמו ארוחת ערב ולילה טוב, ואהיה כאן מאוחר יותר לענות גם על שאלותייך.
אני אוהב את האמצעי. המבט הראשון על שתי הדמויות במי הבריכה, המבט השני מתעכב על הגלים המוזרים והלא סימטריים ומזהה דמות פושטת את ידה.
הראשון – מיני מאוד – אף על פי שנראה שהוא עיבוד לאיזה חפץ, מעורר אסוציאציות רעות של התעללות. אצלי לפחות. יוצר תחושת מחנק.
גם השלישי נע בין הפשוט לאפל, הניגודים בו (דרך פוטמונטז'?) בולטים יותר, מה שנותן לצופה מרחב נשימה לכן אני מעדיף אותו על האדום הקודם.
נועם מתוק ורחוק, כמו שכתבתי לאמיר, כל כך כל כך שמחתי בתגובתך הגברית. היא מאד חשובה לי, ומבלי שהתכוונת, נראה לי שתהה לה השפעה מכרעת.
הכי לא רוצה תחושת מחנק. ממנה חששתי.
נשיקות רבות ותודה גדולה.
כרגע נכנסתי, ואין לכם מושג איך אתם עוזרים לי. אתם כולכם נפלאים. תודה ענקית.
אקרא ועוד אגיב. גם ורד, חברתי שלי המוכשרת, נכנסה וקראה וכתבה לי שיש פה המון המון חומר למחשבה ועבודה.
עוד תודה גדולה גדולה.
הראשון הזכיר לי באסוציאציה את הזחל המעשן מאליס.
וגם קצת רורשאך של פאליות.
הבריכה – ציור נעים.
והאחרון – הכי נשי, ומסביב מערבולת.
אליי הכי דיבר.
רוניתי. הזחל מאליס זה גדול. את זה עוד לא שמעתי. היו כבר עמודים וטילים וחלקי גוף… אבל זחל, ועוד זחל פלאות? את הראשונה.
הי איריס
ראשית להגיד לך שהציורים חזקים
בכולם כמובן יש קו החוצץ לשניים את התמונה
הראשון אלים וטורד מנוחה
את השני – "הייתי תולה בסלון", למרות שיש בו טשטוש ואנונימיות
השלישי כמו מנקין (בובת חלון ראווה)
וכולם מעניינים מאד
תודה גדולה, ריקי, על התגובה ועל ההתגייסות. אני חשה כמוך, והתגובה שלך מחזקת מחשבות מוקדמות שהיו לי. ובובת חלון ראווה, לשלישי, או לרביעי?
כי בובת חלון ראווה זה עניין שמאד מתאים לקונספט.
תודה רבה רבה ושבוע טוב!