וְאֵיךְ שֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי לֹא רָוְתָה הַבְּעָתָה וְשָׁתְתָה אֵימָה וְאַלִּימוּת כִּי עוֹד הַחֹשֶׁךְ רָב וְזָב קִירוֹת הַזְּמַן קָרְמוּ עוֹר וּפַלָצוּת וְאֶלֶף יַנְשׁוּפֵי עֵצִים (אֶתְמוֹל צִיפַּרְתִי בִּנְקֵבָה יָפָה אַחַת שֶׁקִּנְּנָה בְּפַאֲתֵי חָרְשָׁת תֵּל דָּן) הִתְעוֹפְפוּ בַּחֶדֶר רְכֻסֵי כָּנָף נָפְלוּ עָלַי שִׁבְרֵי נוֹצוֹת יָרֵחַ צְהַבְהַב חוֹלֶה הִנִּיחַ צְעָקָה בְּפִי יַלְדִּי שֶׁלִּי גַּם בַּחֲלוֹם אָסוּר לְךָ לָמוּת
*
וּכְמוֹ פָּעוֹט שֶׁמַּחֲזִיק בְּכֹחַ בַּמּוֹצֵץ שֶׁלּוֹ בְּפִיו וְלֹא הוּא לֹא מוּכָן לָתֵת אוֹתוֹ וּלְהוֹצִיא אוֹתוֹ וּלְהַרְפּוֹת גַּם בִּשְׁנָתוֹ חוֹלְמוֹת אוֹתוֹ שִׁנָּיו וּלְשׁוֹנוֹ אֲנִי יוֹנֶקֶת אֵת לְשַׁד גּוּפְךָ בְּכֹחַ לֹא מַרְפָּה חוֹשֶׁבֶת בַּלֵּילוֹת אִם אֶשְׁכָּחֶךָ אָז תִּדְבַּק חִכִּי אֲנִי מוֹרֶדֶת בְּעִקָּרוֹן הַנִּפְרָדוֹת לְעֵת עַתָּה גַּם אַהֲבָה הִיא סוּג שֶׁל גּוּמִי רַךְ, סוֹכֵר צְרִיחָה לְכָךְ וְכָךְ שָׁנִים וְתַעְתּוּעַ