שחרחורת סופרת ומשוררת
אם היה לי זמן, הייתי כותבת סיפור על ההתרחשויות ההזויות בבננות.
אבל אין לי זמן.
מצד שני, יש לי ארבעה ילדים בחופש, שלושמאות עמודים של "מכתוב" להגהות אחרונות, עוד איזה חמשת'לפים ארגזים לפרק, עוד סיפור שאני עובדת עליו ומפרק אותי בלי שום קשר לכלום, ועוד הרבה חברים טובים טובים ואהובים אהובים שטרם פגשתי, וכבר קצה סבלנותם.
גם הם מתחילים להאמין שאני ווירטואלית:)
די, חברים.
אני אמיתית. http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=13623&blogID=290
הספר שלי אמיתי. יצא בעזרת השם אחרי החגים. בקיבוץ המאוחד. אפשר לברר שם. (בדיוק פגשתי את פרופ' עוזי שביט, אני בטוחה שהוא זוכר. ישבתי אצלו שעה.)
סיגל אמיתית. אני כל הזמן מדברת איתה. יש לי את המייל שלה, תמונות שלה, של הילדים שלה. ואנחנו עובדות על משהו משותף. מוקדם לגלות.
אמיר אור אמיתי. אפילו איתו הספקתי לדבר, בטלפון, בפעם הראשונה בחיים. והוא היה מקסים ונתן לי הרבה עצות נדיבות לקראת צאת הספר.
אלמוג בהר אמיתי. אותו פגשתי כמה פעמים, ואני הכי שמחה בעולם שזכה בפרס ברנשטיין. גם איתו אפשר לברר פרטים.
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14624&blogID=290
וחם פה, שאפשר למות. אבל אני עוד לא מתגעגעת לבוסטון.
ודביק פה. אבל רק בגלל שאנשים פה אכלו כנראה יותר מידי בננות בשנה האחרונה. גם אני ביניהם.
ואני בכלל כל החיים בדיאטה.
ובננות משמינות לאללה.
סוגרת לתגובות כי באמת אין לי זמן לסנן ולקרוא הכל.