שחרחורת סופרת ומשוררת
בְּשֵׁם כָּל הַנָּשִׁים שֶׁבִּי הַמֻּתָּרוֹת לַלֵּב, בְּשֵׁם הַיְּלָדוֹת הַמִּתְפַּתּוֹת לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהָיִיתִי, בְּשֵׁם כָּל הַבָּתִּים אֲשֶׁר הֵגִירוּ שֶׁקֶט, דַּק, קָצוּב עָלַי בְּשֵׁם חֶלְקוֹת הַבָּר שֶׁהִקִּיפוּנִי אָז מִנְחָת הָעֶשֶׂב בַּשָּׂדוֹת וּכְלִיל הָאֲבְקָנִים הַנִּשָּׂאִים, בְּשֵׁם כָּל הָרוּחוֹת שֶׁהֵבִיאוּנִי עַד, וְהָאֲוִיר, הַנְּשִׁימוֹת בְּעֵת, חֶמְדַּת הַגּוּף, הָאֲנָחוֹת, בְּשֵׁם כָּל הָעֵצִים שֶׁלְּאַחַר בְּשֵׁם הַצִּפֳּרִים אֲשֶׁר בְּמֹעַל כְּנָפֵיהֶן, בְּשֵׁם הַמֶּרְחַקִּים, בְּשֵׁם הַזְּמַן וְכָל שֶׁלֹּא, בְּשֵׁם הֵלְכֵי הַמַּיִם בַּנְּחַלִים, כּוֹכְבֵי הַקַּיִץ, יְצוּעִי הָרֹךְ, בְּשֵׁם הַיֹּפִי הַנּוֹרָא הַזֶּה בִּקַּשְׁתִּי
מה? למה די?
השיר היה אמור לבקש עוד מהיופי המתואר בו כה יפה וכה פיוטי, אבל אני מניחה שהכוונה היא להפך היופי. די לכיעור די לאלימות בשם אותו יופי נפלא .ואלי אני טועה בפרשנותי
חנה, אולי אני טועה אבל אני דווקא יכולה להבין גם איך אפשר, מול היופי, לבקש: די! כדי לא להתרגל לכל כך הרבה יופי וטוב. אני לא יודעת אם לזה כיוונה הכותבת אבל אני יכולה להרגיש גם את זה. כמו שהרבה דבש זה כל כך מתוק שלפעמים אי אפשר לשאת זאת…
תודה רבה על הקריאות והתגובות. אם זה חשוב, וזה לא חשוב כידוע למה התכוון המשורר, לכל קורא הקריאה שלו, אני כיוונתי בדיוק למקום שדיברה בו חנה.
ולמה די? השאלה היא איך ממשיכים ככה, לדעתי. שלושה ילדים חטופים. טילים. כיבוש. אין סוף עוולות. לא יודעת מה, זאת המילה הראשונה שבאה לי. אחריה כל השאר.
נכון נורית זה כתוב במשלי אין לאכול הרבה מהדבש פן נקיא אותו ,זוהי אפשרות קריאה יפה בשיר