שחרחורת סופרת ומשוררת
ושלומית כהן אסיף כותבת:
אהובת לב: לכתוב קצר או ארוך, איריס?
הבוקר שתינו קפה-תה מ. ל מנכ"ל אייקסט ואני, פטפטנו גם על ספרים ונשבעתי לו שאת המתנה הכי טובה שקבלה הספרות העברית בשנים האחרונות.
הרגת אותי ב"גבר אישה ציפור" במנעד הרגשות, בנדידת המלאכים, בשזירת החלומות. אהבתי את אקורד הסיום הפיוטי עד כאב שסוגר כל פרק, מגביה את הקורא ומזמין אותו לרחף
"פעם ראיתיה מרוחה על השמשה כמו ציפור אשר איבדה את המילה "לאן" באמצע מעופה…" והציפור חוזרת, היא יודעת לחזור, ככה זה עם ציפור הנפש
נראה שלכנפיים יש זיכרון. והזיכרון מביא גם דמעות, והזיכרון רוצה שיספרו אותו.
אמא של דליה, כל כך אמא…והגעגוע… "אהבה היא מעשה געגוע" "וגם למתים יש סיפור חיים", והאבא שאיננו כל כך ישנו. והצימאון והרעב… והגעגוע הוא הגרעין
משהו גאוני יש בספר הזה, רקום עדין-עדין…תחרה…
"בכל היופי הזה בקשתי עוד" ממך, איריס אליה-כהן !!!! קוסמת שכמוך!!!!
שלומית כהן-אסיף
ועוד אחת:
ממליצה בחום על הספר "גבר אישה ציפור" מאת: איריס אליה כהן.