דפנה אלון משולם על גלבי

דפנה אלון משולם כותבת: "בשבוע האחרון, קראתי שני ספרים, גלבי – איריס אליה כהן, וקריאת הקוקיה – של ג.ק.רולינג. מאוד הופתעתי לטובה מהתאור של אחת הדמויות בסיפור. בספר גלבי, החוקר הפרטי, יגאל, שהוא הדמות המשנית, ובספר של רולינג, קורמורן סטרייק, שהוא הדמות העיקרית וגם הוא חוקר פרטי(שניהם מעשנים, שניהם היו במלחמות, ויש עוד נקודות מקבילות) ושניהם *שמנים*.
בדר"כ, אנשים שמנים בספרים, הם הדמויות ה"מצחיקות", הלא כ"כ מקובלות, הפחות יפים, שאין להם סיכוי, ובשני הספרים האלו, ההפך, שניהם מתוארים בצורה סקסית, למרות הגודל שלהם והקושי "להכנס למכונית", הם קלילים, יפים, נעימים וגורמים לי כקוראת להתאהב בדמות ולרצות שיקרה משהו בין הדמויות האחרות בספר.
כמו בעולם האמיתי, גם ברב הספרים, המבט על אנשים שמנים, הוא שיפוטי, מזלזל, לא מסתכלים על אישיותם, אלא על השומנים שלהם ותמיד יעירו להם על צורת גופם, וכשיש סופרים, שלא מפחדים לתת לדמות הראשית, או המשנית, תאור שונה , מבדר"כ, אז אני מקווה שזה גם יגיע לשאר הציבור…
ואני ממש ממליצה על גלבי איריס אליה כהן, ספר נוגע ללב ומרגש."