7.
דַּבְּרוּ, הַכּוֹכָבִים, דַּבְּרוּ
בָּרְכוּהָ כָּל עֲצֵי הַפְּרִי הָרְכוּנִים
סְגִירוּת פִּרְחֵי הַלּוֹטוּסִים,
לִילִיּוֹת הַיָּם, חֶשְׁכַת הַבְּאֵרוֹת
וּמִפְתְּנֵי הַבִּיּוּבִים,
עַל אַף הַזַּלְעָפוֹת אֲשֶׁר הִכּוּהָ כָּל הַלַּיְלָה
בִּגְשָׁמִים כְּבֵדִים כְּמוֹ בָּרָד
כְּמוֹ אֲבָנִים
הִתְעוֹרְרָה הַיּוֹם הָאֲדָמָה קַלָּה
כְּמוֹ אֲוִיר
אֲנִי כּוֹתֶבֶת פֶּן אֶשְׁכַּח:
מַיִם יְשַׂמְּחוּ לְבַב הָאֲדָמָה.
מתוך הפואמה "הודו" שחותמת את "פלא-פואמות ושירים" (ידיעות ספרים 2017)
כמעט שנה למסע שלי להודו, ודווקא אחרי ברלין נפלה אצלי תובנה לגביה. אספר עליה ועוד על הודו בהשקה הבאה עליי לטובה, יום חמישי בחנות הספרים המופלאה סיפור פשוט. (מתחילים ב 19:00) מקום של חסד ונחמה בעיר הגדולה.