אָדָם טוֹעֶה (כְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר)
וְכָל טָעֻיּוֹתָיו כֻּלָּן הוֹלְכוֹת אִתּוֹ
אוֹ אַחֲרָיו
לְאוֹרֵךְ כָּל חַיָּיו
כְּמוֹ נְמָלִים שְׁחֹרוֹת, טוֹרְדַנִיוֹת
אִם תְּסַלקן מֵהַמִּטְבָּח, תּוֹפַעְנָה חִישׁ
מִן הַמַּרְזֵב, מִסֶּדֶק מַר
מֵעוֹד פִּנָּה דְּבִיקָה
מִבַּעַד לִטְרִיקות הַדֶּלֶת, הַשָּׁנִים
תָּמִיד יֵשׁ פֶּתַח שֶׁיִּקְרָא לַהֵן
כְּמוֹ נְמָלִים
צוֹבְאוֹת עָלָיו כְּמוֹ עַל
גְּוִיַּת פַּרְפַּר
גַּם בְּמוֹתוֹ וְיֶתֶר גִּלְגּוּלָיו
*
כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לִסְלֹחַ קֹדֶם לְעַצְמוֹ
וְאָז לְכָל טָעֻיּוֹתָיו
כְּמוֹ שַׁחֲרִית הַטַּל בְּבֹא תַּמּוּז
יוֹרֶה בִּיְקוֹד הַבְּרוֹשׁ
שׁוֹכֶכֶת מְחִילָה אֶת בְּעֵרַת הַלֵּב