בננות - בלוגים / / הבור או הבולען או שיעורים בפרידה – (שם זמני) הפואמה המלאה
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

הבור או הבולען או שיעורים בפרידה – (שם זמני) הפואמה המלאה

 

וּכְמוֹ בְּהַפְסָקַת חַשְׁמַל

פָּנָיו כָּבִים, בְּבַת אַחַת

כּוֹלֵל גּוּמַת הַחֵן. אַתְּ מְגַשֶּׁשֶׁת בּוֹ

כְּמוֹ בְּקִיר

אַחַר כָּךְ תְּנוּעוֹתָיו נִרְפּוֹת: יָדוֹ, שְׂפָתָיו (הַנְּשִׁיקוֹת(

וְאֵיבָרוֹ.

 

מִשֶּׁקַע הַצַּוָּאר, שֶׁקֹּדֶם, לְפָנִים, הָיָה מוּצָף בְּאַהֲבָה

דּוֹלֵף הִסּוּס,

הָרֹךְ הוֹפֵךְ לְאֶבֶן, שֶׁמֶשׁ לְכוֹכָב נוֹפֵל

לְאוֹר זָעוּם,

קָרוֹב לִמְרֻחָק,

יֵשׁ לִמְאוּם.

וְאָז תָּבֹאנָה הַמִּלִּים, "תִּרְאִי," "אֲנִי,"

"הַזְּמַן," "פָּגַשְׁתִּי מִישֶׁהִי,"

הַחֹשֶׁךְ מְחַלְחֵל אֶל מֵיתְרֵי קוֹלוֹ

כְּמֵי שׁוֹפְכִין לְפִי תְּהוֹם

מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים פּוֹכֶרֶת בִּגְרוֹנֵךְ

אֶצְבְּעוֹתַיִךְ נֶחְנָקוֹת,

בְּנִסָּיוֹן לִנְשֹׁם

 

אַתְּ מְבִינָה מָה הוּא אוֹמֵר

אֲבָל אַף פַּעַם לֹא


 

וְאָז זֶה בָּא

בְּהַפְתָּעָה גְּמוּרָה

כַּחֲבָטָה

 

רְאִיתֶם צֵל

חוֹלֵף מֵעַל בֵּית הֶחָזֶה

וְכָל הַחֶדֶר הִטַּלְטֵל

 

אוֹר הַמְּנוֹרָה עַל הַשִּׁדָּה

פִּרְפֵּר

כְּמוֹ הַלֵּב שֶׁלָּךְ עַל הַמִּטָּה

 

 

 

הַנְּפִילָה הָיְתָה

קָרָה, חַמָּה וְאַכְזָרִית,

קְרָבַיִךְ הִתְהַפְּכוּ

רֵאָה בְּתוֹךְ הַלֵּב, כִּלְיָה

בְּתוֹךְ רֵאָה,

 

כְּאֵב

 

 

 

הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה

נִדְמֶה הָיָה שֶׁהָעֵצִים עָצְרוּ אֶת צְמִיחָתָם,

וְגַם הָאֲבָנִים

חָדְלוּ לְהִסְתּוֹדֵד

בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה

מִבַּעַד לַחַלּוֹן נִשְׁקַף סִימַן יָרֵחַ אֲדַמְדַּם

כְּמוֹ מַכָּה

נָדַף כּוֹכָב

וּמִשְׁאָלָה שֶׁנִּשְׁמְטָה

הִתְפּוֹגְגָה עַד מְהֵרָה

בָּעֲלָטָה

 

וְאַף שֶׁכְּלָל לֹא נֶאֶמְרָה

שָׁמַעְתְּ אֶת הַמִּלָּה "פְּרֵדָה"

כִּצְעָקָה

 

בְּנֶפֶשׁ נִרְעֲדָה

 

 

 

אוּלַי הָיְתָה זוֹ אֶצְבַּע אֱלֹהִים שֶׁנִתְחֲבָה

אֶל סֶדֶק מְדַמֵּם שֶׁהִתְפַּצֵּל

בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלָּךְ

וְעוֹד הוֹסִיף לִשְׁתּוֹת

כְּכָל שֶׁהִתְאָרֵךְ הַסּוֹף

וְהִשְׁתַּלְשֵׁל

 

לָחַשְׁתְּ אֵלָיו עוֹד בַּקָּשָׁה אַחֲרוֹנָה

כְּנִדּוֹנָה לְאַהֲבָה

 

 

 

 

וְאָז פָּשְׂתָה בְּרַחֲבֵי גּוּפֵךְ פְּרֵדָה

כְּמוֹ חֻלְדָּה חָפַרְתְּ

בְּבוֹר

נוֹבֶרֶת בְּקַדַּחְתָּנוּת בְּכָל פְּרָטֵי פְּרָטָיו שֶׁל הַשָּׁחֹר

שָׁחֹר הַזֶּה

 

עָלִית עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע בַּבְּקָרִים רַק כְּדֵי

לְלַקֵּט מָזוֹן, (זְרָעִים וְעֵשֶׂב בַּר) קְצֵה אוֹר,

קְצֵה חוּט,

וּבַלֵּילוֹת, תְּשׁוּבוֹת לַשְּׁאֵלוֹת

 

בַּזְּמַן שֶׁהִתְעַקַּשְׁתְּ לְהֵחָלֵץ מֵהַבְּדִידוּת

שְׁרִירַיִךְ הִתְכַּוְּצוּ

מִמַּאֲמָץ עָקָר

(מַחְשְׁבוֹתַיִךְ גַּם)

 

סַהֲרוֹנֵי הַצִּפָּרְנַיִם הִתְמַלְּאוּ עָפָר

לְאֹרֶךְ קַו הָאַהֲבָה בְּכַף יָדֵךְ

צָמְחָה שׁוּרָה רִירִית

שֶׁל יַבָּלוֹת

רָעוֹת חוֹלוֹת

 

 

בַּשָּׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים נִזְכַּרְתְּ בְּסֻכָּרִיּוֹת הַטּוֹפִי שֶׁאָהַב

וְהֶעֱבִיר מִפִּיו לְפִיךְ לָרִאשׁוֹנָה, וּבְפִלְחֵי אֶשְׁכּוֹלִיּוֹת

וְתַפּוּזִים שֶׁהֶאֱכִיל אוֹתָךְ בֵּין הַסְּדִינִים

אֶת הַקְּלִפּוֹת נָהַג לִדְחֹף מִתַּחַת לַכָּרִית כְּדֵי לְפַרְדֵּס אֶת הַשֵּׁנָה

וְאֶת הַסְּעוּדָה הָאַחֲרוֹנָה

 

שָׁמַעְתְּ בְּלוּפּ אֶת הַסִּימְפוֹנְיָה הַבִּלְתִּי גְּמוּרָה

שֶׁהוּא צָרַב עַל סְלִיל וּבְכָל זֹאת נִגְמְרָה, קְלִידֵי קוֹלוֹ נִגְּנוּ

בְּכָל פְּסַנְתֵּר

עוֹבֵר וָשָׁב, בְּחַמּוּקֵי הַצֶּ'לוֹ, הָעוּגָב, עַד שֶׁאָזְלוּ

 

בָּכִית כְּשֶׁגֶּ'נִיס ג'וֹפְּלִין שָׁבָה וְלִמְּדָה

אוֹתָךְ לִהְיוֹת אִשָּׁה

הַפַּעַם בִּלְעָדָיו

 

הָיְתָה פְּגִישָׁה מִקְרִית בְּתַחֲנַת רַכֶּבֶת: אַתְּ שָׁכַחְתְּ מְעִיל, אָז זְרוֹעוֹתָיו

הִפְשִׁילוּ אֶת הַקֹּר עַד שֶׁבָּעַרְתְּ כְּמוֹ סְפִּירָלָה (פִּתְאֹם הֵבַנְתְּ: כְּשֶׁעָזַב, לָקַח

אִתּוֹ גַּם אֶת תַּנּוּר אֶצְבְּעוֹתָיו)

וּבַטִּיּוּל לְמַעֲלֵה הָעַקְרַבִּים אִבַּדְתְּ טַבַּעַת,

הוּא מָצָא אוֹתָהּ, תָּמִיד רָאָה אֶת הַנִּסְתָּר

וּבְּתוֹךְ הַמַּעְיָן, כְּשֶׁקַּרְנֵי הַקַּיִץ בֵּינֵיכֶם, לֹבֶן פַּרְפָּרִים

כִּסָּה אֶת הַגָּדוֹת כְּמוֹ שְׂמִיכָה צֶחָה, וְהוּא אָמַר, "דְּבָרִים טוֹבִים

בָּאִים בְּזוּג", וְאַתְּ אָמַרְתְּ, "אֲבָל הָאֱלֹהִים אֶחָד," וְהוּא אָמַר,

"סִמְכִי עָלָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִישֶׁהִי אֱלוֹהִית מְאֹד."

וּבְאַחַד עָשָׂר בְּמֶרְץ רְאִיתֶם מַלְאָכִים בִּשְׁמֵי אֵילַת

שְׁמוּטֵי הִלָּה, עָפִים הַרְחֵק בְּתוֹךְ סִירוֹת מְכֻנָּפוֹת, שְׁקוּפוֹת,

רִיף הָאַלְמֻגִּים הִכְחִיל וְרַקָּפוֹת הַיָּם הֵרִימוּ אֶת רֹאשָׁן

וְהוּא נָשָׂא אוֹתָךְ תַּחַת שֶׁחְיוֹ, בְּיָד אַחַת, אֶל קַו הַחוֹף

כְּמוֹ פָּעוֹט אוֹחֵז בִּדְלִי, צוֹחֵק:

"לִזְרֹק אוֹ לֹא לִזְרֹק?" וּפַעַם אֶת הַדָּם

כְּשֶׁהָאִפּוּק הָיָה מֵעַל לְכֹחֲכֶם,

נִגֵּב מֵעוֹר גּוּפֵךְ בְּמוֹ אֶצְבְּעוֹתָיו

עַד שֶׁבָּהַקְתְּ כְּמוֹ כּוֹסִית (לֹא פֶּלֶא שֶׁאַחַר כָּךְ

הִתְנַפַּצְתְּ) וּפַעַם בְּמָלוֹן בְּאַמְסְטֶרְדָּם, בְּחֶדֶר

זְהֹב טָפֶּטִים, הֱיִיתֶם נְעוּלִים כְּמוֹ יַהֲלוֹמִים

בְּתוֹךְ כַּסֶּפֶת, בֵּין לְבֵין לִטַּשְׁתְּ שִׁירִים,

הוּא הִקְרִיא לְךָ פִּסְקָאוֹת מִתּוֹךְ "אִינְטִימִיוּת"

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בִּרְצִיפוּת

וְאַף יִשֵּׂם אוֹתָן

עָלַיִךְ, הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, וְכָל שְׁאַר הַזִּיּוּנִים

שְׁכַבְתֶּם לְלֹא הֶרֶף רְכוּסֵי פִּיּוֹת, כְּמוֹ דָּגִים,

קַשְׁתוֹת הַלְּבָבוֹת צְפוּפוֹת מֵרֹב

קִרְבָה

בְּגִיר לָבָן, עַל כְּבִישׁ לְשׁוּם מָקוֹם, כָּתַבְתְּ

בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת: Iris loves her love forever

אָמַרְתָּ: נִרְאֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ יעיז לִדְרֹס אֶת כָּל הָאַהֲבָה הַזֹּאת.

מִלְמַלְתְּ כְּשָׁפִים וּלְחָשִׁים כְּנֶגֶד עַיִן הָרַע

הִשְׁלַכְתְּ מוֹלֵקוּלוֹת שֶׁל מַיִם מֶלַח מַיִם מֶלַח דְּבַשׁ

שֶׁהִתְגַּבְּשׁוּ בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלָּךְ

לִכְדֵי גּוּשִׁים קָשִׁים, אַבְנֵי חָצָץ

אַסְפַלְט וָזֶפֶת

 

אֲבָל לְמַעַן הָאֱמֶת, הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁהוּא עָזַב אוֹתָךְ,

הָיוּ קְשָׁיִים : הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל

הוּא לא יָכוֹל הָיָה, אוֹ שֶׁיָּכוֹל הָיָה

מְעַט, וְלִפְעָמִים פָּחוֹת מִזֶּה

וְלִפְעָמִים גַּם כְּלוּם

וְאַתְּ הָיִית רַכָּה מִדַּי

תְּלוּתִית מִדַּי

רָצִית אוֹתוֹ כְּמוֹ בַּת יָם

אֶת מִישׁוֹרֵי הַחוֹל הַלְּהוּטִים.

הֵנַקְתְּ אוֹתוֹ חֲלֵב זָהָב

לַמְרוֹת

שֶׁכָּאֲבוּ לָךְ הַפְּטָמוֹת


תִּשְׁרֵי הֵסֵב אֶל שֻׁלְחֲנוֹת הַחַג

אֲבָל

גַּעְגּוּעַיִךְ הִתְפַּזְּרוּ

סְבִיבֵךְ

כִּרְסִיסֵי זְכוּכִית שֶׁל כּוֹס

שֶׁהִתְנַפְּצָה.

הִמְשַׁכְתְּ לְהִסְתּוֹבֵב

בַּבַּיִת שֶׁעָזַב לְפֶתַע

 

מִשְׁתַּדֶּלֶת לֶאֱסֹף אֶת שִׁבְרוֹנוֹת הַלֵּב שֶׁלָּךְ

לְאַט, בִּזְהִירוּת

מִן הָרִצְפָּה.

 

(כָּךְ אוֹ כָּךְ, כְּמוֹ יַיִן שֶׁנִּשְׁפַּךְ, לִבֵּךְ שָׁתַת

עוֹד חֳדָשִׁים רַבִּים אַחֲרֵי

מוֹתִיר כְּתָמִים וְרֻדִּים

עַל הַחֻלְצָה.)

 

 

 

כְּשֶׁבָּא חֶשְׁוָן

יָצָאת אֶל הָאֲוִיר שֶׁהִצְטַלֵּל מִגֶּשֶׁם

אֶל הַתְּאֵנִים, הָאַלּוֹנִים וּכְלִיל

הַחֹרֶשׁ, הַיּוֹרֶה נוֹתַר תָּלוּי עַל עֵירֻמָּם

כְּמוֹ אַהֲבָה אַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה

 

בַּסַּפְלוּלִים נִקְווּ הַמַּיִם

פְּנֵי הָאֲדָמָה כָּהוּ

וְהַסָּגֹל הָעַז נִמְהַל לִכְדֵי וָרֹד

 

גִּלִּית כִּי גַּם

תְּשׁוּקַת הָאֲבָנִים שְׁקֵטָה אַךְ רְטֻבָּה מְאֹד

 

 

 

 

דִּין עִקְבוֹת הַתַּן לְהִמָּחוֹת מֵחוֹל, רִקְמוֹת קַרְנֵי הָאַיָּלִים

לִשּׁוֹל, לֹעוֹת לִוְיְתָנִים כְּחֻלִּים לִבְלֹעַ

לַהֲקוֹת דָּגִים קְטַנִּים, בְּלוֹרִית הַדּוּכִיפַת לִמְעֹד בְּעֵת הַנְּחִיתָה

וְהַשַׁחֲרוּר לְהֵאָחֵז בִּסְבַךְ בֵּיתוֹ בְּצִפָּרְנָיו

 

דִּין צַוְּארֵי חַמָּנִיּוֹת לְהִתְעַקֵּל

וְכַמָּה שׁוֹתְתוֹת נַקְבּוּבִיּוֹת הַנּוּרִיּוֹת

וְהַכַּלָּנִיּוֹת. דִּין עֲלֵי הָעֲרָבָה לִזְלֹג דְּמָעוֹת

כְּמוֹ חֲלֵב פִּטְמוֹת הַתְּאֵנִים. דִּין שְׁרִירֵי עָבִים

לְהִתְעַיֵּף בִּקְצוֹת

סוּפָה, עוֹר הַשֶּׁמֶשׁ יִתְקַלֵּף כְּשֶׁקַּיִץ יִתְגּוֹשֵׁשׁ בִּסְתָו

 

דִּין רֵאוֹת הָעִיר לְהֵחָנֵק

מִצְחֵי בָּתִּים לְהַאֲפִיר, זְרוֹעוֹת הַכְּבִישׁ לְהִתְפַּצֵּל אֶפְשָׁר

שֶׁבֵּין צַלְעוֹת הָהָר הָרוּחַ יִתְפָּרֵץ

עוֹרְקֵי הַנְּחָלִים דִּינָם לְהִתְפּוֹצֵץ

לְמִפְרְצוֹת הַיָּם. שְׂפַת הַנּוֹף דִּינָהּ לִשְׁתֹּק

כְּמוֹ הָאֲוִיר הָרֵיק,

לֵּב אִשָּׁה דִּינוֹ לְהִשָּׁבֵר כְּשֶׁנֶּעֱזָב

 

 

חֶשְׁכַת כִּסְלֵו מְלֵאָה

בְּהִתְנַשְּׁמוּת הַתִּנְשָׁמוֹת

בַּחוּץ, כְּאִלּוּ הָאֲוִיר נָטוּי כְּהַר

וְהֵן זְקוּקוֹת לִמְנוּחָה

תְּנוּפַת הַגֶּשֶׁם דָּעֲכָה

אֲבָל לִבֵּךְ הִמְשִׁיךְ לִבְעֹר.

 

רָצִית לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו, לִכְתֹּב לוֹ בְּקוֹלֵךְ

מַיִם רַבִּים לֹא יְכַבּוּ וּנְהָרוֹת הַבֶּכִי לֹא יִשְׁטְפוּ

 

מוּל הָרְאִי גִּלִּית

לָאַחֲרוֹנָה,

סִגְּלוּ גַּם הַפָּנִים שֶׁלָּךְ

צוּרָה שֶׁל לֵב

כִּפְנֵי הַתִּנְשָׁמוֹת.

 

 

 

אַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים

הֲכִי קָשֶׁה הָיָה לְהִתְרַגֵּל לִלְשׁוֹן יָחִיד

(וְעוֹד בִּנְקֵבָה) אֲבָל,

עָשִׂית מַאֲמָצִים

כֵּנִים:

הִשַּׁלְתְּ מִשְׁקָל, מָרַטְתְּ שָׂפָם

בְּשַׁעֲוָה, הִפְרַדְתְּ אֶת הַגַּבּוֹת

לָבַשְׁתְּ שְׂמָלוֹת צְמוּדוֹת, מְנֻקָּדוֹת (כְּמוֹ שִׁיר(

קַלּוֹת לְהִפָּתַח (כְּדֵי שֶׁתּוּכְלִי לִנְשֹׁם(

זָרַקְתְּ אֶת שַׁיָּרוֹת הַכַּפְכַּפִים

וְנַעֲלֵי הַטֶּבַע, הַבְּרִיאוֹת

עָלִית עַל נַעֲלֵי עָקֵב

(אֵיכְשֶׁהוּ, נִרְאָה כִּי

הִתְנַמַּכְתְּ מִצַּעַר)

 

בַּמִּסְפָּרָה עָלָה בְּדַעְתֵּךְ:

פְּרֵדָה הִיא שַׂעֲרָה

שֶׁהִתְפַּצְּלָה

לִשְׁנֵי קְצָווֹת שְׂרוּפִים

שֶׁל קַיִץ

 

 

 

הֱיִיתֶם הֲפָכִים גְּמוּרִים

אַתְּ הִשְׁתַּמַּשְׁתְּ בְּאוֹר בְּכַמֻּיּוֹת וּבְהֶכְרֵחַ

כְּמוֹ כַּפִּית גְּדוּשַׁת סֻכָּר בְּכוֹס קָפֶה,

הוֹסַפְתְּ אוֹתוֹ לְכָל דָּבָר,

אֶצְלוֹ הֻנְהַג שְׁעוֹן חֹרֶף בִּקְבִיעוּת

כָּל הַשָּׁנָה

מֻקְדָּם נִתְפַּס

כִּמְאֻחָר, וּלְעִתִּים הָיָה יוֹמוֹ נָטוּל

לַחֲלוּטִין. אַתְּ הָיִית פְּתוּחָה וְדַבְּרָנִית

פִּזַּרְתְּ מִלִּים לְכָל דִּכְפִין,

הוּא, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, הִבְרִיחַ אֶת שְׂפָתָיו

אוֹסֵף אֵלָיו

אֶת שְׁתִיקוֹתָיו, מַחְשְׁבוֹתָיו

בְּאֵרוּעִים לֹא לוֹ, נִסְגָּר.

 

יָכֹלְתְּ לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו שָׁעוֹת, כּוֹתֵב, קוֹרֵא

עָיֵף, נִרְדָּם, חוֹלֵם, וּלְלַטְּפוֹ בְּעוֹד

שֶׁמֵּעֵינָיו נִבַּט מַבָּט קָצָר, זָהִיר.

 

בָּעֵת הָאַחֲרוֹנָה הָיוּ הַמַּבָּעִים כֻּלָּם

קְרִירִים

 

(לִבֵּךְ עוֹדוֹ רָתוּחַ

וְגוֹלֵשׁ עָלָיו מֵרֹב גַּעְגּוּעִים)

 

הָיִית קוֹרֵאת לוֹ, "אֲהוּבִי,"

"מַחְמַל נַפְשִׁי," "מָתוֹק שֶׁלִּי,"

וְהוּא הָיָה מֵשִׁיב לְךָ בִּמְשׂוּרָה בְּ"כֵּן?"

וּפַעַם הִתְפּוֹצַצְתְּ מִצְּחוֹק כְּשֶׁהִשְׁאִיר עַל פֶּתֶק

רְשִׁימַת קְנִיּוֹת, וּבְרֹאשָׁהּ כָּתַב לָךְ:

"אִירִיס יְקָרָה."

 

אֲבָל אָהַבְתְּ אוֹתוֹ

כָּל כָּךְ

 

תָּמִיד נִרְאָה לָךְ

כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁאִבֵּד

דְּבַר מָה, (שָׁעוֹן, כַּדּוּר, כִּוּוּן)

אוֹ שֶׁהִגִּיעַ שׁוּב לְבֵית הַסֵּפֶר

בְּלִי כָּרִיךְ בַּתִּיק,

אוֹ שִׁעוּרִים

נָכוֹן לִסְפֹּג עוֹד נְזִיפָה מֵהַמּוֹרָה

 

אִם רַק הָיָה רוֹצֶה, הָיִית נוֹתֶנֶת אֶת שֶׁלָּךְ,

(גַּם אֶת הַפְּרִי)

וְגַם, לְהַעְתִּיק אוֹתָךְ

 

אַחֲרֵי לֶכְתּוֹ, נִסִּית לִכְתֹּב

כְּאֵב

בְּכָל מִינֵי מִלִּים רַכְרוּכִיּוֹת

חַסְרוֹת עַמּוּד שִׁדְרָה

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן