זְבוּבִים. זֶה כִּמְעַט כָּל מָה שֶׁזָּכַר מִיַּלְדוּתוֹ. בְּכָל מָקוֹם הָיוּ זְבוּבִים, סִפֵּר לָהּ. הָמוֹן זְבוּבִים. צוֹבְאִים עַל הַדֶּלֶת, מְנַצְּלִים אֶת חֹם הַקַּיִץ, אִמּוֹ הָיְתָה פּוֹתַחַת אֶת הַחַלּוֹנוֹת לִרְוָחָה וְהֵם הָיוּ שועטים פְּנִימָה. הָיָה לָהֶם נָעִים יוֹתֵר בַּבַּיִת, חָשַׁב בְּקוֹל. גַּם בַּחֹרֶף הָיוּ הָמוֹן זְבוּבִים. אישוניהם יְרֻקִּים כִּשְׁלוּלִית, רוחשים בַּאֲוִיר כְּמוֹ טִפּוֹת גֶּשֶׁם שְׁחֹרוֹת. אֶצְלָהּ זֶה הָיָה אַחֶרֶת. מִיַּלְדוּתה זָכְרָה בְּעִקָּר אֶת אַביּהּ. הָיָה לָהּ אָז הָמוֹן אַבָּא..