הָרֹךְ אֵינוֹ אֶלָּא
תְּשׁוּקַת הָעוֹר לִבְעֹר
אַבְנֵי הַגּוּף הַנִּדְהָמוֹת מֵחֹם
עַיִן תַּחַת עַיִן, פֶּה כְּנֶגֶד פֶּה
וּמָה רָצִיתְ יוֹתֵר מִזֶּה?
בְּחִלּוּפִי הָאֵשׁ
הַנְּשִׁימוֹת הֵן עֲרְמוֹנִים
נַפְשִׁי גַּחֶלֶת בִּמְדוּרָת יָדְךָ
אֲפִלּוּ לֵב יָכֹל לָזוּז מֵהַמָּקוֹם
כְּשֶׁמְּלַטְּפִים אוֹתו