כמו כולן/ איריס אליה כהן נָכוֹן. לֹא הָיִיתִי יַלְדָּה. אֲבָל  גַּם אִשָּׁה לֹא הָיִיתִי הָיִיתִי, אֶפְשָׁר לְהַגִּיד, צְעִירָה  צְעִירָה  גַּם עֲקָרָה לֹא הָיִיתִי, בִּיָיצְתי כַּדָּת וְכַדִּין, הִשְׁתַּחַלְתִּי, חִיצְרַרְתִי, רִחַמְתִּי (וְלֹא עַל עַצְמִי.) בִּקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת כְּמוֹ כֻּלָּן. וְכֻלָּן הִתְקַיְּמָה בִּי, רָצָה הַגּוֹרָל. לֹא הָיִיתִי יַלְדָּה אֲבָל  גַּם אִשָּׁה לֹא הָיִיתִי.  הָיִיתִי כָּל כָּךְ צְעִירָה  וּבוּרָה. חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין לִי בְּרֵרָה. וְאוּלַי לֹא ...

אִשָּׁה אֵינָהּ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף יְלָדֶיהָ הַקְּטַנִּים : תְּלָאוֹת יְּקִיצָתם בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן ("אִמָּא עוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת – ") סָךְ צַעֲדֵיהֶם עַל שְׂפַת הַכְּבִישׁ וְאֵיךְ נוֹפֵל הַשֶּׁמֶשׁ עַל עָרְפָּם ועֹל הַשִּׁעוּרִים הַנָּח כָּבֵד עַל הָרִיסִים כְּמוֹ יַלְקוּט עַל גַּב פָּעוּט רַחַשׁ הַבְּטַנִים הַמְּחַכּוֹת לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב ("עַיִן? מְקֻשְׁקֶּשֶׁת? פֶּלַח עַגְבָנִיָּה) שְׁעוֹת הַשֶּׁקֶט שֶׁל הַלֵּב כְּשֶׁהיא שׁוֹמַעַת נְשִׁימוֹת שְׁלֵווֹת ובַלֵּילוֹת נִרְדֶּמֶת עַל ...

וְצָרִיךְ לְמַהֵר, לִפְנֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ הַקַּדִּישׁ וְהָאוֹר יִתְקַטָּן בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ הַסַּגְרִיר יִתְבָּרַךְ יִתְהַלָּל יִשְׁתַּבַּח, יִתְפָּאָר

חברים שלי, ובעיקר לתל אביביים שבכם. גם תפוצות גבעתיים, רמת גן, בני ברק, חולון, הרצליה. רשמו ביומנים ובואו. יום שישי, 26/6/15, שעה 14:00. מופע צהריים של 'שחרחורת ליבי' בבית אחותי, ופתיחת תערוכת צילום של סהר עדס המהממת.   *תבוא ותעל איתנו גם המלכה האם, שולה קשת* בואו באהבה ובחמדה. כל ההכנסות קודש לתנועת 'אחותי'.  אספר גם על השיר הזה. שנכתב ...

פרוייקט מיוחד לרגל שבוע הספר 2015 – יובל אברמוביץ' ואנוכי

  על איך מירו אמסלם (בעלה של רקפת אמסלם) כפרה עליו שאלוהים יברך אותו הציל את חיי ועל תיקון הלב;  בצהריים אני מגיעה לביתה של רקפת, אחות ליבי, לחזרה אחרונה לקראת הערב בנהלל. אני מוציאה את המפתחות, יורדת מהמכונית, עומדת לסגור את הדלת, ולפני שאני מבינה מה קורה, המכונית מתחילה להידרדר לאחור. מדובר ברחוב תלול להפחיד. אני עוצרת את המכונית ...

סרטון   שיר שפורסם בליריקה הגיע לחדשות ערוץ 10. כמה משמח!

ובכל ירח מאת איריס אליה-כהן    וּבְכָל יָרֵחַ צֵל חַמָּה,  וּבְכָל מִדְרוֹן תְּבוּסַת הַמִּישׁוֹרִים  וְהֶהָרִים וּבְכָל שָׂדֶה עֵדוּת לַחֹרֶף שֶׁנָּסוֹג,  וּבְכָל פַּרְפַּר חֶלְקַת אֲוִיר שֶׁנִּכְנְעָה  לִרְהִיטוּת כְּנָפָיו וּבְכָל עֲצֵי הַגַּן נִפְסָד הַפְּרִי  וּבְכָל תַּמּוּז וְאָב נִטָּשׁ הַחֹם  וּבְכָל הַחֲדָרִים נִרְפָּה הַקִּיר  מוּלִי וּבְכָל הַגּוּף נִגַּף הַגַּעְגּוּעַ  וּבְכָל הַלֵּב שֶׁלִּי  גִּדּוּל מַמְאִיר שֶׁל אַהֲבָה 

כתבה בווינט על ספרים שפרצו לבדם, ל'שחרחורת' הכבוד להיות ביניהם.