אַרְיָה – אשה שהיא אריה אשה, פמיניסטית, ישראלית, אנושית- מתלבטת מה יותר חשוב..בורידיה זורם "מופע הקולנוע של רוקי" ושוקולד
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-bidi-font-family:"Monotype Hadassah";}
"גם האישי הוא פוליטי" כך אמרתי פעם למשורר צעיר וחכם.
גם זה השיר, הוא הפמינזם שלי.
זה סוג של "..ונהפוך הוא".
הא לכן!!
*
אני מפשילה את כל פחדי
מהבגידה שלי
מהנטישה שלך
כאשה הפושטת את לבניה,
מודה לך זכר אלפא שלי
על הצל
שאתה מטיל
על ישבני הרועד תשוקה.
שלום עינבל
פוליטיקה ואירוטיקה במיטבה
אהבתי
לזה כיוונתי..(; (;
ענבל, אני אוהבת את השיר הזה. כשפושטים את הפחדים, המוסכמות והמציאות- נשארת תשוקה טהורה…
לא חשבתי על השיר כך. אני מודה לך מאד על נקודת המבט הנוספת. משמח אותי לגלות כי קוראים בשירים שלי משמעויות שלא חשבתי עליהן. בעצם, כך זה צריך להיות, לא??!!