Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt;
mso-para-margin:0in;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
אין לי חמש מאות לירות, וירג'יניה
ואין לי חדר משלי,
יש לי שני ילדים
שני חדרים
שתי משרות
ושני חשבונות –
בשניהם בחובה,
ויש לי מורשה ויש לי תורשה
ומשכורת הוראה שבקושי מכסה.
חמש מאות לירות אין לי, וירג'יניה
ולא חדר משלי,
יש לי עט ונייר
ותשוקה שתוקה
ואור חיוור שנוהר בשתיקה
מבעד חלון
חציו סגור
חציו פעור לרווחה.
אינפלציה איומה
דליה חסרה רק 100 שקלים חדשים
ולוירג'יניה הייתה קיצבה, אז זו לא חוכמה
שהיה לה זמן להתעסק עם חדר משלה שהיא מעולם לא שטפה
אוהבת אותך, יודית
תודה שולמית, אנחנו צריכות להיפגש אחותי שעדיין לא הכרתי. בחיי שהגיע הזמן.
הוירג'יניה הזאת, אה? דווקא בגלל הספונג'ה והעבודה צריך להוכיח לה שניתן לכתוב, ואולי זו בהחלט סיבה לכתוב, רק בכדי לברוח מהמציאות החיצונית כדאי לייצר חדר נפשי.
נהדר! חזק מאד! את שוב בשירים הכי טובים שלך! ובכל זאת מאחלת לך אהבה.
תודה גליה, תודה. אבל מה זה קשור לאהבה? כשאין לי אהבה השירים שלי יותר טובים? לעזאזל!
אז מה הפלא שטובות משוררותינו היו עריריות ומדוכאות? אבל אני מטבעי אדם שמח.
תודה לך רונן על המילים.
תודה לך סיימון על המילים.
תודה לך אלמוני על המילים.
הייתה לי הצפה בבלוג ולצערי נמחקו לי התגובות שלכם והתגובות הרלווניות שלי אליכם.
שבוע טוב.
תודה לך רונן.
חן חן לך מעריץ. הופתעתי. לא חשבתי שדן מירון קרא אפילו את הספר שלי.
יפה שהשווית את המשוררים לשרציםץ
לפחות יודית שחר שרוצה להחזיר את ת"א לערבים צנועה ולא מעלה פוסט על כל ציוץ לטובתה כמו גיורא פישר ואחרים פה.
תבדקו טוב טוב ותגלו שבהארץ רק וכל המזכירות מזרחיות וכל השאר אשכנזים חוץ מהמזרחי גדעון השמלאני הידוע. ואגב, הפקידה של עמוס שוקן אשכנזיה. הוא כל כך שונא מזרחיים שהוא לא יכול לראטות אחת כזו אצלו במשרד.
שורש, כל הודעתך נמחקה לי על ספיחיה, למרות שמחקתי רק אחת. זוכר, אמרתי לך שאני לא אוהבת שמשמיצים אנשים בבלוג שלי.
רק שתדע לך שאני לא שייכת לעדות אשכנז. הספר שלי מתחיל בשיר שמספר על סבי יודה, הרב, שבא באוניה מאיסטנבול. בבקשה בבקשה אל תאלץ אותי לנעול את הבלוג במיני קללות, כי זה עושה לי פרנויה. אוהבת דלתות פתוחות. אגב, אני ציונית, זה לגבי הערתך השניה. בעד שתי מדינות לשני עמים.
ותודה על ברכותיך.
ולמעריץ מרחוק, שכתב לי כאן מילים יפות, תודה רבה וסליחה. הכל נמחק כשמחקתי הודעה של מר שורש.
סיימון, איך אני אמורה להגיב. תודה על המילים. אכן הופתעתי מהתייסותו של דן מיירון לסיפרי, לא חשבתי שהוא בכלל קרא אותו. אבל איך אני יכולה להשאיר את דבריך כשאתה מכפיש פה אנשים אחרים בבלוג, על חשבון מחמאות לי. אתה מכניס אותי למלכודת, כך או כך לא אצא בסדר. לא מחקתי, אני לא בסדר. מחקתי, אני אנטידמוקרטית. בחרתי למחוק, כי הרגשתי טיפשית להשאיר. אשמח שלא תעשו את מלחמות הבלוג הזה על חשבוני. ואם אתה רוצה לדעת, פעם הייתי מאוד פעילה פה, והגבתי הרבה. הייתי חלק מהחיים בבלוגיה הזאת. וגיליתי שלא בריא לי, בלשון המעטה. ואפילו פרשתי מכאן לזמן מה ומחקתי את הבלוג של אותם ימים. והיום אני מחולקת לשלושה בלוגים. כאן, במחשבה שניה וברשימות. ומעדיפה שלא להתבשל יותר מדי במרק. סבורה שהכי בריא.
אני מעדיפה להוציא אנרגיות על פעילות חברתית, וזה יותר חשוב מלהיות משורר טוב. זו דעתי.
וצר לי אם נפגעת שמחקתי, אבל לא רוצה להיות חלק ממלחמות המשוררים בבלוג הזה. אתה רוצה לקרוא לזה צניעות, תקרא לזה ככה. שבוע טוב.
הוי וירג'ניה, הוי וינרג'ניה
מלא שיחה איתה, ותחושה של אינטימיות, אין לי חדר, משהו פרטי.
פתוח סגור
ותשוקה…
השיר שלך מדבר על מה שיש ואין לי.
להתראות טובה
תודה לך טובה. קיץ נעים עד כמה שניתן.