איך אקרא

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt;
mso-para-margin:0in;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

 

בעיר הזאת נשים חשדניות מנוכרות

מזמזמות אס.אמ.אסים

כל כמה שניות,

זאבים מיוחמים מפשילים תחתונים

בועלים ילדות גבעוליות

בשירותים מסוממים מסומנים

בקיא בצואה בהפרשות.

 

עיר צל, צל עיר,

אספלט בולע אור משחיר,

על מדרכות קבצנים פושטים

חושפים מומים צלקות פצעים

כורעים לשקל, תן לי שקל, רק שקל.

בחלונות זכוכית בוהות בובות

מזמנות מפתות בתנוחות קפואות,

בכיכרות אנשי חב"ד קוסמים בכובעים

כורכים תפילין מסובבים

סוחרים בישועות בניסים בנפלאות.

 

רני, לא התאבלתי עליך

לא נפרדתי,

עיר סוגרת על אנשים

אנשים סוגרים על עיר

ללא מוצא.

 

רני, לא היה מקום שיכיל את שנינו

בדרכים מאובקות בדיינרים שכוחים

שלוליות ניאון זבובים

השתקפו בקפה דלוח

בכוסות חד פעמיות, חד רגעיות,

מתכלות מבעוד מועד קצוב לשנינו.

 

רני, חשבנו חופש

חתרנו תחת מקום,

ננגענו לא נגענו,

האם נגענו, רני,

הזיכרון בנה לא-מקום.

 

דורכת דורכת אני הולכת הולכת

מסמנת שבילים נמוגים על מדרכות

לא נעצרות,

סיגלונים חולמים עיר בסגול.

רחוק מכאן בקצה רחוב

אור כחול גדול רוחש נוהם כותש בוטש

חוזר ונוטש, אינו יכול

לזוהמה לטומאה לפליאה לטירוף ליגון.

 

רני, היה לנו ספסל במרום הר,

למולנו שפלה נמהלה נמסכה נמתקה

נמסה גססה בחלב ובדבש,

רני עלי להכרית אותך להמית אותך מקרבי,

להמית להכרית אותי מקרבך,

הו, איך אקְרע, רני, איך אקְרא עכשיו.