תלמה פרויד עיתונאית, לשונאית, כותבת, , קריינית של ספרים מדובבים. אוהבת מילים. שותקת בין מילה למילה
אָרוּר יוֹם
בַּבֹּקֶר יָצָא הַחַיּל אֶל מוֹתוֹ
וּמוֹתוֹ כְּבָר יָדַע
וְהוּא עוֹד לֹא
וּמוֹתוֹ יָדַע וְהִמְתּין וְחִכָּה.
בַּבֹּקֶר יָצָא הַחַיָּל
וּנְעוּרָיו יָצְאוּ אִתּוֹ
וְהָלְכוּ לְפָנָיו
וְהָלְכוּ מֵאֲחוֹרָיו
כְּמוֹ שֶעוֹשִׂים הַיָּמִים עִם מִי שֶהוֹלֵךְ
וְשוֹהֶה
וְשָׁב.
וְצִפּוֹר עָבְרָה מֵעָלָיו
דְּרוֹר בִּכְנָפֶיהָ
אַךְ לֹא הָיָה זֶה דְּרוֹר
וְהָרוּחַ הִרְעִידָה שָׂדֶה רָחוֹק
וְשִׁבֹּלֶת הֵנִיפָה רֹאשׁ זָהוֹב
וְהַחַיָּל יָצָא בְּלִי דַּעַת אֶל מוֹתוֹ
וּכְשֶׁהֶעֱרִיב
יָדְעָה אִמּוֹ
תלמה, הקדמת עלינו את הזיכרון בשיר החזק והקשה הזה. ההאנשה של המוות מזכירה לי את מה שאומר קסטניידה ב'מסע לאיכטלאן' על המוות היושב על כתף ימינך, ומוכן תמיד להשיא עצה. אבל אצלך אין עצה ואין תושיה, רק יום קרב וערבו, שתמו.
שיר חזק ,תלמה, חודר לב כולם ידעו חוץ ממנו , איזו אירוניה טראגית והאם האומללה שידעה ראשונה
תודה חנה יקרה, תודה.
תמו יום קרב וערבו, אמיר, אך לא תמו קרבותינו, לצערנו.
עוררת בי עניין לגבי 'מסע לאיכטלאן'. אשמח אם תיתן לי פרטים היכן למצוא וכו'. ותודה גדולה על תגובתך.
תלמה, קל למצוא. באנגלית או בעברית את כל ספרי קרלוס קסטניידה.
"מסע לאיכטלאן" הוא די יוצא דופן גם במכלול הסדרה.
שיר כואב ומכאיב על בזבזנותנו, כי היינו בזבזנים מאוד.
אכן רות, "היינו בזבזנים עד מאוד". וזה כואב ומקומם עד מאוד. תודה רבה לך על תגובתך.
ובעניין אחר: אם את עדיין מתעניינת בספרייה לעיוורים, את יכולה להתקשר אלי: 4733748 – 054
שיר נוגע, שמתאים בעיני גם להלחנה.
הנה תמו יום קרב וערבו.
וכאן זה רק מתחיל.
הלחנה? הלוואי. יהיה קצת קשה, כי השיר לא כתוב במקצב קבוע. יש מלחינים שיודעים להתמודד עם מקצב שבור באופן יוצא מן הכלל. סשה ארגוב המופלא (!!!) היה כזה. מתי כספי.
האמת, שיש לי פזמונים שכן נכתבו להלחנה. ויש שאף הולחנו, אך הייתי מוציאה אותם ל'מכרז' חדש… מכירה מישהו?
תודה על התגובה, רונית.
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
והשיר שבא בלי פתע אל סופו, כי מותו היה ידוע.
תלמה, איזה שיר מרסק.
שחר-מריו, השיר כמעט ריסק גם אותי. הוא נכתב לפני כחמש שנים ונשלח להקפאה עמוקה, וגם פרסומו כאן היה ממש תהליך.
תודה על התגובה.
אתה נשמה!
תלמה, שיר פשוט וחזק וכל כך אקטואלי אצלנו תמיד וכמה נורא. אני אוהב את הטון הענייני שלו המספר בעובדות, מדווח מן ההוויה. זה רק מעצים את הכאב, וגם השימוש במילה "דרור" ו"ציפור" הוא מאוד יפה פה ולא נופל לדידי לשום בנאליזציה. מצמרר.
רני, קלעת. 'שיר פשוט'. לפעמים אני כל כך אוהבת שירים פשוטים (לא פשטניים, יש הבדל כמובן). לקרוא, (לנסות)לכתוב. ולפעמים דווקא המורכבים הם הנכונים לנו. וזה אולי הקסם, לא?
תודה רבה על תגובתך המעודדת.
כמה עצוב "ומותו ידע"
כן, חני, משהו כמו גזירת גורל כזו, איומה. תודה לך.
תלמה
שיר חד, בלי וויתורים
הקשר לאמא – לא משאיר מילים
להתראות טובה
תודה, טובה.
המשיכי לשיר ולזמזם לנו. יש לך קול מיוחד. בהצלחה בכל הפרויקטים.
יפה ונוגע ומרעיד תלמה, כתוב מדוייק וחזק
וגם תגובתך נוגעת, איריס. תודה רבה.
שיר טוב. שום מלה לא מיותרת, והטון…
לא נדוש כמו הנושא.
מרשים מאוד.
תודה רבה, מיכל.
שמחה לתגובתך, סבינה. תודה רבה.
תלמה, שיר קשה. רודף אחר דרור, הבלתי ניתן לתפיסה.
רודף אחר דרור. משפט רב-משמעי אמרת, תמי (יכול להיות לפעמים שהדרור רודף אחרינו?). תודה על תגובתך.
ארור היום, אכןץ ארור המוות. שיר פטליסטי, כל העולם כבר יודע ואנחנו אחרונות.
לוסי, מכיוון שהזכרת "ארור היום", אני רוצה להסביר את שם השיר 'ארור יום' ואעשה את זה בנפרד, כאן, בתגובות. תודה רבה לך על התגובה ועל אזכור שם השיר.
שם השיר נוצר בהשראת הפסוקים מספר איוב. איוב מקלל את יומו ואומר:
"יאבד יום איוולד בו והלילה אמר: הורה גבר" (איוב פרק ג' פסוק ג')
ובהמשך: "יקבוהו אוררי יום…" (שם, פסוק ח').
אולי הייתי צריכה לצטט בצד השיר, ואז השם היה מובן יותר (וגם הייתה לי אפשרות לנקד, שלא כמו במלבן התגובות). תלמה