תלמה פרויד עיתונאית, לשונאית, כותבת, , קריינית של ספרים מדובבים. אוהבת מילים. שותקת בין מילה למילה
Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
בבל
כשרצו שלא נבין, הם דיברו ביידיש. אז לא הבנו – ביידיש. כשנכנסו אלינו יקים בוגרי היינה, הם דיברו בגרמנית צחה כמינכן לאחר הגשם. עם רוסים, התווכחו ברוסית והתמוגגו ממקהלת הצבא האדום. עם הבולגרים שתו בּוֹזָה בבולגרית שוטפת כמו זרם המשקה הסמיך במורד הגרון, וטיילו אותי ברחובות יפו. על הדרך צייצו גם בלדינו. אל השיירה הסתפחה גם אנגלית לעת מצוא וצרפתית מֵרסי בוקוּ. פולנית הם ידעו ושנאו בגלל מה שהפולנים עוללו לנו והיא נשמרה רק לקללות. אז מבלי שהבחנתי בכך, למדתי פולנית מהשכנים. ברומנית הם לא נגעו, היא הייתה של המכולת.
ועברית הייתה שפה שבה מדברים עם ילדים.
ומאז אני יודעת שכל השפות נשפכות זו אל זו, והים איננו מלא.
קטע מקסים תלמה , יפה תארת את מגדל בבל של כור היתוכנו, ורומנית זאת שפת המכולת-אהבתי
תודה חנתי. אני אוהבת את המגדל בבל הזה. מאז, אני עם האוזן על השפות כל הזמן.
יפה לנו הבאבל גם הזה שלך תלמתינו 🙂
ובאיזה שפה לימדו אותנו לחלום ?
חיבוק באספרנטו 🙂
ריקי-תיקי, מן ה-אספרנטו נותר רק אספרסו בפינת זמנהוף.
ובחושך, חולמים בפולנית, לא?
חיבוק בשפת הבי"ת.
:))
נהדר. תמיד התפעלתי איך הם ידעו כל כך הרבה שפות.
אהבתי: ״ ועברית הייתה שפה שבה מדברים עם ילדים.״
היי רקפת. ההתפעלות שלי מן השליטה בשפות – של הוריי ז"ל ושל בני אותו דור, גוברת עם השנים. אז זה היה לי מובן מאליו. נולדתי לתוך זה. לשמחתי, קצת חילחל ומלווה אותי עד היום. מה שכתבתי בפוסט נולד מתוך אותה התפעלות. אני שמחה שאת שותפה לה ונגעת ממש בנקודה. התפעלות. תודה לך רקפת.
שלום תלמה
מזה זמן לא התראנו
גם במטע
אני אוהב שפות
אבל יותר בעניין ערבית ולטינית
הם משמשים בערבוביה ומי שחזק
מנצח
אך זה נצחון רק של שפות
שלום דוד. אכן, מזמן לא התראינו ואני שמחה לביקורך בזה. ערבית הייתי צריכה ללמוד לצורכי בלשנות, ולמדתי – אבל לא מספיק. אולי יום אחד – בפנסיה, אנא עראף? 🙂
וכן, הערבית והלטינית – שתי שפות נכבדות ביותר. והכתב הערבי – יפהפה להפליא. והקליגרפיה האמנותית – אוהו.
תודה דוד ולהשתמע.
גם אצלנו דברו בשפה אחרת לכל אדם. בצפת ערבית ויידיש ועברית ובחיפה וירושלים צרפתית אנגלית ועברית וכשלא רצו שנבין עברו לערבית שכמובן הבנו, אך לא גילינו…
היום הפכו את העברית לסלנג ברברי. חבל.
רות
וכמובן שגם אנחנו הבנו את 'שפת הסתרים' – יידיש. אחרי שנים אמי שמעה אותי מדברת יידיש עם מישהי והיא כמעט התעלפה – 'מאיפה את יודעת?'. זה הצחיק אותה מאוד.
סלנג יכול להיות דבר חביב ומלא חן וחיות, לטעמי. הבעיה היא בשיבושים בשפה שאמורה להיות תקנית או על-תקנית, רות. תודה לך.
בנית מגדל בבל בנוי לתלפיות .מרגש
עפרה
נקווה שסופו לא יהיה כמגדל בבל 🙂
תודה, עפרה יקרה.