***

 ***

מִבַּעַד לְצֹהַר הָאַמְבַּטִיָה חָדְרָה הַיּוֹנָה

בְּפִיהָ לֹא נָשְׂאָה עֲלֶה זַיִת.  הַמָּקוֹם הָיָה יָבֵשׁ

וּמִלְבַדֶנוּ – נָטוּשׁ.

בִּקַּשְׁתִּי שֶׁתָּחוּשׁ בְּנֹחַ

וְשָׁאַלְתִּי לִשְׁלוֹם הַיּוֹנָה הַהִיא

אַךְ הִיא הָמְתָה בִסְלִידָה

וְנוֹצוֹת אֲפֹרוֹת דְּהוּיוֹת צָנְחוּ לַכִּיּוֹר.

אָמַרְתִּי לְשַׁלְּחָהּ הַחוּצָה,

כְּמוֹ חֲתוּל אַשְׁפָּתוֹת,

אַךְ פָּתַחְתִּי בֶּרֶז לָתֵת לָהּ מַיִם לִשְׁתוֹת

וְיָצַאתִי.  יָצוֹא וָשׁוֹב.

בְּשׁוּבִי הָיָה הַכֹּל רָטוֹב.