מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
****
אֶת חַיָּיו הַסְּבוּכִים לְהַפְלִיא
אָהַב שְּמוּאֵל אְבְּן נַגְרֶלָה בְּפַשְׁטוּת נְדִירָה
אַף תֵּאַר אֶת הַכֹּל בְּמֵיטַב הַשִּׁירָה
לַשְׁנִיֹּות וְשִׁבְרֵיהֶן הוּא הָיָה נָגִיד
לְעִתִּים גַּם אֲנִי יְכוֹלָה לְהַגִּיד
אֱלוֹהַ עֹז אֵל קָנוֹא וְנוֹרָא
וּבְמוֹ עַיִן לִרְאוֹת אֵיךְ כְּמוֹ לִבִּי
גַּם השֶּׁמֶשׁ שְׁחוֹרָה.
כרמל
"גם אני יכולה להגיד"
איזו אירוניה, ואיזו התרסה
תודה , גיורא.
יפה את מתכתבת עם השמש השחורה בשירת המלחמה של המשורר רבי שמואל הנגיד
המלחמה הפנימית היא הכי קשה גם שם השמש דועכת לעיתים וכה שחורה
אוהבת את משחקי המילים נגיד להגיד
שיר עם עוקץ אירוני
חנה, מומחית לשירת תור הזהב, תודה על דבריך.
רות
שיר יפה, רות. בעיניי הוא מבטא את הנגידות, לכאורה, אבל גם את הכניעות וההשלמה.
נורית, קולעת כדרכך. תודה
רות
האירוניה בשיר חותכת בבשר החי שלי ושל השיר עצמו.
עפרה
תודה עפרה, לילה טוב
רות