אולי הזיה
מַלְכַּת הָאֲגָם רוֹמֶזֶת
בּוֹאִי, בּוֹאִי נָא אֵלַי
יַחַד נָנִיעַ אֶת הַמַּיִם
וּבְתֹהוּ הַתְּהוֹמוֹת, וְלוּ לְהֶרֶף, תִּגַּע
נֶפֶשׁ טְבוּעָה בְּאָחוֹתָהּ.
אָז הָרוֹעֶה שֶׁעַל הָהָר
יַכֶּה בַּחֲלִילוֹ
וְהַיָּרֵחַ יִנְהָר
כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ
בְלֵילוֹ.
בּוֹאִי, בּוֹאִי נָא אֵלַי
עָיַפְתִּי מֵעִרְסוּל הַמַּיִם
עוֹרִי הַצָּח מָלֵא קְמָטִים
וּשְׂשׂוֹנַי כְּבָר מְעַטִּים
סוֹדִי נִשְׁכַּח מִמֶּנִּי.
זַמְּרִי נָא אַתְּ בְּאָזְנֵינוּ
נַפְשׁוֹת טְבוּעִים הוֹמוֹת
תַּחַת הָרוּחַ שֶׁאֵינֶנּוּ
חִלְמִי אַתְּ לָנוּ חֲלוֹמוֹת
אָז הָרוֹעֶה שֶׁעַל הָהָר
יַכֶּה בַּחֲלִילוֹ
וְהַיַּרֵחַ יִנְהָר
כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ
בְּלֵילוֹ.
רות יקרה!
זה לא אולי, זו הזיה מופלאה וקורנת.
היכולת לברוא במילים את הרוח, היא הכוח לנוע ולהניע את פני הדברים ולהיות מעל ומתחת לפני המים ולחלום את התוהו ואת השמים –
"וְהַיַּרֵחַ יִנְהָר/ כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ/ בְּלֵילוֹ." שיר נדיר!
תודה ~ רוחה
תודה רוחה יקרה על דבריך המקסימים.
רות
רות, השיר הזה חריג לשירייך ומבקש הלחנה קלאסית ממש.
ענת יקרה,
עתה שנישפו בביתך כשרונות מוסיקליים, – הכפפה אצלך…
רות
רות, הלחנה קלאסית התכוונתי מוזיקה קלאסית. לפיכך אם בילדים מדובר אז ביתו של צדוק עלון מתאים יותר ליישום רעיוני. כיוונתי יותר לתחושתו של גיורא באשר לסוג זמן המוזיקה המתאימה. והעיקר שהשיר אכן יפהפה.
שיר יפיפה, עם טעם של ימי הביניים
אולי גם היא נכנסה לשיר
http://en.wikipedia.org/wiki/Lady_of_the_Lake
תודה גיורא על הקישור
עפרה
תודה גיורא על הדברים היפים והאיזכור. המיתולוגיות שונות האגמים מלאי חיים קסומים ואחרי [כפי שכתבתי בשירים אחרים מאותו סוג].
לילה טוב
רות
רות, אני מסכימה עם הכותבים כי שיר זה שונה מעט משירייך האחרים, אך מבחינה תכנית – אינני חושבת כך. כפי שאני מבינה את השיר – המים הם בדרך כלל סימבול של הרגשות, ויש פה רצון להתחבר אליהם ולהבינם, גם אם לא יהיה זה מקום של ערסול ונוחות.
נוחות
הי נורית,
תודה על דבריך הנכונים, זו אותה גברת…
שבת שלום
רות
שיר שכולו קסם כמו בלדה כמו אגדה יפה על חלומות היוצרים שירה
אני יודע יער וביער אני יודע בריכה
חנה יקרה, שמחה שקראת כך את השיר.
שבת שלום
רות
שיר שגורם לך לנסוק מעלה.מדהים בעיניי.
עפרה
תודה לך עפרה, רק עכשיו ראיתי את תגובתך.
בוקר טוב
רות