ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
היי רות אין לי מושג מדוע התגובה נשלחה לפני שביקשתי
ובכן בחלומי אני רואה את הבתים שבנויים על שטח של דונם או שניים ולצידם מצבות קבר
ההנחה גם בחלום הייתה שאלו קברי דורות משפחה קודמים
זה נראה לי מוזר שהרי לא ראיתי דבר כזה
הרי אין יותר מתעד את קיומם של דורות קודמים
והנה את כותבת נסתלקה לה אישה
ואת היום מתעדת כלומר לא רוצה להיות כמו אימך
מאד מעניינת ההרגשה הזו
האם אנו כותבים כי אנו רוצים להשאיר משהו אחרינו שיתעד אותנו
או פשוט נהנים מעצם הכתיבה והחוויה המשותפת מסביב
קוראים מגיבים וכו
לפעמים אני חושב על כך
מי יהלך על הדשאים
ומי בין השבילים
וערוגות פרחים
האם יהיה בו מתוכי
כמו שיש לי מאבי
ואז אני אומר לעצמי
אין לכך חשיבות
רק לחיי עכשיו
כל עוד אני הולך ביניהם
דוד יקר,
הקשבתי והתפעלתי מפרץ היצירה שנבע ממך, דומני אחרי מות אביך. כמו כן גם בהתמדה ובחיפושים. כאילו נפרץ מחסום של המציאות היומיומית לסוג של רוחניות.
כל טוב,
רות
רות יקרה, גם התיעוד הוא עוד ניסיון להחזיק בחיים. המוח האנושי מסרב לקלוט את הסופיות. ואולי, ככלות הכל, חשיבות התיעוד היא רק למתעד, להבין טוב יותר את מהלכיו, שלו עצמו??
שבת שלום
נורית
שלום רות, השיר היפה שלך מעלה שאלה מה נשאר מכל מאמצינו ומי בכלל רואה. יכול להיות שגם הפעולות הגדולות שקורות לנו או לחברה, או אולי דווקא הן, הן יותר מינוריות מכפי שאנו מדמים לחשוב, ושהכול בעצם מתבשל על אש קטנה. ואז הדבר המשמעותי הוא לא מה השארנו מאחורינו, למישהו אחר, אלא מה היינו בעיני עצמנו, מה אנו חשים כרגע, באותו צבע עז של פריחתנו בת החלוף.
נעם יקר,
השיר נוהג אולי כפי שאתה מתאר, אבל לי אישית חשוב להותיר משהו חיובי לילדי. אולי משום כך הסתירה בין טיוטה לאשה שנסתלקה. טוב, כנראה התבלבלתי.
שבוע טוב
רות
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
רות יקרה
שיר מטלטל.האמת לעולם היא חומקת והשאלות מנתבות את חיינו.
עפרה
עפרה יקרה,
תודה על דבריך,
שבת שלום
רות
כמה קשה הגיהנום שבשפיות שהיטבת לתאר אותו בשירך
שיר מטלטל וכה אמיתי בתובנה שלו
חנה יקרה,
תודה שהגבת כשאת כה עסוקה. דבריך יפים,
שבת שלום
רות
שבת שלום רות יקרה
מדברים תמיד על הקלות הבילתי נסבלת של החיים אך מתכוונים למוות
חלמתי חלום ואני באחד משכונות בני ביתך כש
היי רות אין לי מושג מדוע התגובה נשלחה לפני שביקשתי
ובכן בחלומי אני רואה את הבתים שבנויים על שטח של דונם או שניים ולצידם מצבות קבר
ההנחה גם בחלום הייתה שאלו קברי דורות משפחה קודמים
זה נראה לי מוזר שהרי לא ראיתי דבר כזה
הרי אין יותר מתעד את קיומם של דורות קודמים
והנה את כותבת נסתלקה לה אישה
ואת היום מתעדת כלומר לא רוצה להיות כמו אימך
מאד מעניינת ההרגשה הזו
האם אנו כותבים כי אנו רוצים להשאיר משהו אחרינו שיתעד אותנו
או פשוט נהנים מעצם הכתיבה והחוויה המשותפת מסביב
קוראים מגיבים וכו
לפעמים אני חושב על כך
מי יהלך על הדשאים
ומי בין השבילים
וערוגות פרחים
האם יהיה בו מתוכי
כמו שיש לי מאבי
ואז אני אומר לעצמי
אין לכך חשיבות
רק לחיי עכשיו
כל עוד אני הולך ביניהם
דוד, תגובתך כה עשירה ומורכבת שעלי להמשיך לחשוב עליה.
המקרה עם אמי אמיתי.
יש ללמוד היטב את שמחת החיים שלך.
שבת שלום
רות
תודה רות יקרה
האם האזנת לתוכנית הרדיו עם קובי אייל
נראה לי שתאהבי
תודה ושבת מאד שמחה בשבילך
דוד יקר,
הקשבתי והתפעלתי מפרץ היצירה שנבע ממך, דומני אחרי מות אביך. כמו כן גם בהתמדה ובחיפושים. כאילו נפרץ מחסום של המציאות היומיומית לסוג של רוחניות.
כל טוב,
רות
רות יקרה, גם התיעוד הוא עוד ניסיון להחזיק בחיים. המוח האנושי מסרב לקלוט את הסופיות. ואולי, ככלות הכל, חשיבות התיעוד היא רק למתעד, להבין טוב יותר את מהלכיו, שלו עצמו??
שבת שלום
נורית
נורית יקרה,
כמה אמת בדבריך. הסתירה בין הידע לרצון להבנה ולחיים מטלטלת אותנו.
תודה ושבת שלום
רות
שלום רות, השיר היפה שלך מעלה שאלה מה נשאר מכל מאמצינו ומי בכלל רואה. יכול להיות שגם הפעולות הגדולות שקורות לנו או לחברה, או אולי דווקא הן, הן יותר מינוריות מכפי שאנו מדמים לחשוב, ושהכול בעצם מתבשל על אש קטנה. ואז הדבר המשמעותי הוא לא מה השארנו מאחורינו, למישהו אחר, אלא מה היינו בעיני עצמנו, מה אנו חשים כרגע, באותו צבע עז של פריחתנו בת החלוף.
נעם שבת שלום
המסקנה שלך נכונה
ומאחר ואתה איש צעיר חייה לפיה
נעם יקר,
השיר נוהג אולי כפי שאתה מתאר, אבל לי אישית חשוב להותיר משהו חיובי לילדי. אולי משום כך הסתירה בין טיוטה לאשה שנסתלקה. טוב, כנראה התבלבלתי.
שבוע טוב
רות
השיר הזה, רות, הוא אכן חלק מהגיהנום שבשפיות, אבל גם חלק מהשפיות שבגיהנום.
רוצה לומר – לאמת יש תמיד שני צדדים, ואת מבטאת אותם בלי כחל וסרק.
שבוע טוב חנוך,
תודה על דבריך הנעימים והמקבלים.
שמחה על ההזדהות
רות
את נהדרת רות! ומתעדת גם אותי. כיף לי!
או שלא? 🙂
נעם, אהבתי את תגובתך
מירי יקרה,
אהבתי את הזדהותך עמי ועם השיר, לכבוד היא לי.
רות
ילדייך בוודאי שואבים השראה מרובה, כל אחד לפי הבנתו, מההתמודדויות שלך ומהשירה המופלאה החוקרת בכנות את פלאי היקום והאדם בתוכו.
שבוע טוב,
תמר
תודה לך תמר יקרה,
רות
רות יקרה,
שוב חזרתי אל הבלוג.
השיר שלך קרוב מאד ללבי. כל מלה מדברת אלי, ואני בטוח גם אל רובנו.
שמחה שחזרת, עקיבא יקר.
תודה על דבריך היפים,
רות