ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
שלום רות יקרה
שיר יפה וחידתי
אקח אותו בכל זאת
מאז נולדתי קבעתי את אחרתי
והפעם הכללים שונים והנפילה תהיה על קצה השערה
משהו שאפשר רק לדמיין אל עבר המקום ההוא
שיש כאלה שחושבים אליו נגיע
הי רות . גם שיר זה כמו רבים שיריך האחרים שיצא לי לקרוא נוגעים במקום שאליו אנחנו מובלים מרגע לידתנו, ולא ברור כמה אנחנו מעורבים וכמה יש לנו בחירה בדרך , אף שאת כותבת " במו ידי העדינות חפרתי"
רות, שיר מעורר מחשבה. נפילה מפחידה, אבל בכל זאת – נבלמת. ואין את מי להאשים אלא את עצמך, כי במו ידייך… האסוציאציה שלי "זרקה" אותי לנפילה הארוכה של עליסה בארץ הפלאות. מפחיד, חשוך, אבל עולם שלם מתגלה בפניה…
שיהיה שבוע נפלא
נורית
חיים שלמים תלויים על חוט השערה על הקצה כמו לוליינים ,ובמקום שבו מלאכים נוסקים אנשים מועדים ונופלים
את הבור אנו חופרים במו ידינו לבור הה מסלול שאיבה או נחיתה ידוע מראש
אהבתי את הפרוש המתהפך לפסוק בתהילים(מאז גוחי)
שיר חזק רות יקרה
חנה יקרה,
תודה על קריאתך המעניינת. הצירוף "מאז גוחי" רודף אותי שנים: היציאה לאוויר העולם היא כורח או רצון? אבי נהג לומר: "על כורחך נוצרת… ולבסוף יהיה דין וחשבון…" טוב,
רות
הערה אגבית:
תומאס אקווינאס, שנחשב לקדוש בכנסיה הקתולית במאה ה12-13 כתב המון על הנצרות. הוא היה כה מלומד שאפילו התייחס למיימונידאס [הרמב"ם] שהושפע מאריסטו בעקבות תרגומי המוסלמים [בעוד שאירופה הקתולית הכירה אז רק את אפלטון… טוב, אחת הבעיות שהעסיקו את חבורתו היתה גודלם של מלאכים… אחת הסברות היתה כי 500 יכולים להיות בקצה שערה מבלי שתתכופף… דמיינו זאת! האם אהיה הקש ששבר את הגמל? טוב, סתם מידע מן העבר.
רות
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
שלום רות יקרה
שיר יפה וחידתי
אקח אותו בכל זאת
מאז נולדתי קבעתי את אחרתי
והפעם הכללים שונים והנפילה תהיה על קצה השערה
משהו שאפשר רק לדמיין אל עבר המקום ההוא
שיש כאלה שחושבים אליו נגיע
כל אחד ואמונותיו
שבוע טוב דוד,
שמחה על תגובתך המעניינת, ועל בחירתך הטבעית לך.
תודה,
רות
הי רות . גם שיר זה כמו רבים שיריך האחרים שיצא לי לקרוא נוגעים במקום שאליו אנחנו מובלים מרגע לידתנו, ולא ברור כמה אנחנו מעורבים וכמה יש לנו בחירה בדרך , אף שאת כותבת " במו ידי העדינות חפרתי"
בוקר טוב אורה,
השיר -כמוני. והעניין של בחירה – הפכפך, לפחות בעיני. איבחנת היטב את הדילמה…
שמחה שכתבת
רות
שיר עצמתי בעדינותו, מעורפל ומוחשי כאחד ומעורר רצון לקרוא בו שוב ושוב כמו בניסיון להיאחז ולא להיפרד.
שבוע טוב
הי רקפת,
כמה יפה ועדינה תגובתך לשיר. הנסיון להיאחז בשערה, בקנה קש, במשהו…
האחריות לנפילה…
תודה
רות
רות, שיר מעורר מחשבה. נפילה מפחידה, אבל בכל זאת – נבלמת. ואין את מי להאשים אלא את עצמך, כי במו ידייך… האסוציאציה שלי "זרקה" אותי לנפילה הארוכה של עליסה בארץ הפלאות. מפחיד, חשוך, אבל עולם שלם מתגלה בפניה…
שיהיה שבוע נפלא
נורית
נורית יקרה,
תודה על התגובה – האסוסיאציה לעליסה הנופלת לעולם זר בבאר – מלאה באופטימיות שלא חשבתי עליה בעת הכתיבה… לפני למעל מעשרים שנה…
שבוע טוב,
רות
חיים שלמים תלויים על חוט השערה על הקצה כמו לוליינים ,ובמקום שבו מלאכים נוסקים אנשים מועדים ונופלים
את הבור אנו חופרים במו ידינו לבור הה מסלול שאיבה או נחיתה ידוע מראש
אהבתי את הפרוש המתהפך לפסוק בתהילים(מאז גוחי)
שיר חזק רות יקרה
0מאז גוחי)
צ"ל – "לבור הזה מסלול שאיבה …" – תיקון טעות מלמעלה
חנה יקרה,
תודה על קריאתך המעניינת. הצירוף "מאז גוחי" רודף אותי שנים: היציאה לאוויר העולם היא כורח או רצון? אבי נהג לומר: "על כורחך נוצרת… ולבסוף יהיה דין וחשבון…" טוב,
רות
הערה אגבית:
תומאס אקווינאס, שנחשב לקדוש בכנסיה הקתולית במאה ה12-13 כתב המון על הנצרות. הוא היה כה מלומד שאפילו התייחס למיימונידאס [הרמב"ם] שהושפע מאריסטו בעקבות תרגומי המוסלמים [בעוד שאירופה הקתולית הכירה אז רק את אפלטון… טוב, אחת הבעיות שהעסיקו את חבורתו היתה גודלם של מלאכים… אחת הסברות היתה כי 500 יכולים להיות בקצה שערה מבלי שתתכופף… דמיינו זאת! האם אהיה הקש ששבר את הגמל? טוב, סתם מידע מן העבר.
רות
זה מאד מעניין. תודה, רות. חמש מאות מלאכים נופלים ושערה אחת מחזיקה אותם ואילו אצלנו שבע יפול צדיק, וקם…
מעורר מחשבות, לא?
נורית
נורית יקרה,
שמחה שקראת. חשבתי שאיחרתי את המועד בנקודה זו.
תודה גם על האופטימיות ברמיזה על הצדיק…
רות