רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
חוג , חוגה,מעגל,וגולם אחד שאליו מתקשרים ולא עונה
כך היה, מירי. היום הכל שונה, "מסמסים" להוכיח נוכחות אילמת? הכופה את עצמה? ומחייגים.
אוהבת את ההומור המר
יאוש פגש יאוש
לא איכפת להם
מילים: מאיר אגסי
לחן: מתי כספי
יאוש אחד פגש יאוש
שאל אותו איך הוא מרגיש
ענה יאוש בקול כבוש
אני אדיש
אשתי בגדה בי עם אחר
חציתי כביש ובא שוטר
סטרתי לו אז הוא אמר
לאישתך גוף נהדר
דודי גנב את כל כספי
הכניס אגרוף לי באפי
אמרתי לו שיזהר
אך הוא צחק כי הוא שוטר
אמנם דודי גנב את אשתי
ואת כספי הכי פרטי
אבל בעצם זה הכל
עם קצת יאוש אפשר לסבול
ריקי, מקסים! תודה על השיר המיאש בהומור.
רות,
הומור מריר ובכל זאת הומור, וזה חשוב.לדעתי, השמטת השורה שלפני האחרונה תיטיב עם השיר.
היי רות
צריך להפגיש את נגמלי היאוש עם המכורים לתקווה ולמצוא איפה שהוא את האמצע
חנה טואג יקרה\
באיחור ניכר נקלטה תגובתך ותשובתי היא תודה על הרעיון המקורי… נקים חוג.
תודה לך עקיבא. השורה חיונית.
תודה לך עקיבא. השורה חיונית.
יופי של שיר
נוסף לאירוניה הברורה, יש עוד אירוניה מעט ניסתרת: "חוג" הוא שם לקבוצה מצומצמת, ונדמה לי ש"הנגמלים מיאוש" הם דווקא רוב האנושות.
תודה גיורא, רוב האנשים שאני רואה מסמסים ומדברים וכד' במיני תקשורות. הנגמלים מיאוש – כאן איני סבורה שהם רבים. קשה להיגמל ממצב האנושות…
רות, שיר נהדר, נהדר. ההומור והאפשרות מיד להזדהות.
לוסי, תודה על התגובה המעודדת. רות
רעיון מקורי, קיים בשיר הומור.
תודה לך גליה, ההומור עוזר להתקיים בייאוש.