חיי השירים
אֵינֶנִּי מַרְאָה לַיְּלָדִים –
מַדּוּעַ לְרַפּוֹת אֶת רוּחָם?
הַשִׁירִים שֶׁלֹּא אֶקְרַע,
אֶטֹּשׁ, אַשְׁלִיךְ,
רַבִּים מִן הַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת יָמִים
וְכָמוֹהוּ הֵם גְּבִישִׁיִּים,
מְחֻסְפָּסִים,
נְזִילִים,
נִמְסָכִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה.
מֵהֵם נִדְבָּקִים זֶה בָּזֶה
כְּאֶבֶן חוֹל.
מַדּוּעַ לְרַפּוֹת אֶת רוּחָם?
הַשִׁירִים שֶׁלֹּא אֶקְרַע,
אֶטֹּשׁ, אַשְׁלִיךְ,
רַבִּים מִן הַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת יָמִים
וְכָמוֹהוּ הֵם גְּבִישִׁיִּים,
מְחֻסְפָּסִים,
נְזִילִים,
נִמְסָכִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה.
מֵהֵם נִדְבָּקִים זֶה בָּזֶה
כְּאֶבֶן חוֹל.
וְכַאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת בְּזָוִית נְכוֹנָה –
הֵם נוֹצְצִים כַּיַהֲלוֹמִים.
בַּחֲשֵׁכָה נָמִים הֵם כָּמוֹנִי,
צְפוּפִים כַּחֲלוֹמוֹת,
מִתְמַזְּגִים לְאֶפּוֹס מַמָּשִׁי
שֶׁהַיּוֹם מֵאִיר בּוֹ רַק קְטָעִים
וְקָשֶׁה לְצָרְפָם,
לְהָפְכָם לַמַּמָּשׁוּת הַמַּרְהִיבָה שֶׁהָיְתָה בִּזְרִימָתָם בְּמֹחִי,
כְּמוֹ בִּשְׁעוֹן הַחוֹל שֶׁעוֹד מְעַט יִזְדַּקֵּק
שֶׁיַּהַפְכוּ אוֹתוֹ,
שֶׁאוּלַי יִתְחַנֵּן לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ
עִם אוֹתָם גַּרְגֵּרִים בְּצֵרוּפִים חֲדָשִׁים;
וְאִם יַעֲבֹר רֶכֶב-שֶׁטַח אוֹ בּוּלְדוֹזֶר
וִיִטְחַן לאַבְקַה בּוֹהֶקֶת אֶת הַחֹמֶר –
לְהָפְכָם לַמַּמָּשׁוּת הַמַּרְהִיבָה שֶׁהָיְתָה בִּזְרִימָתָם בְּמֹחִי,
כְּמוֹ בִּשְׁעוֹן הַחוֹל שֶׁעוֹד מְעַט יִזְדַּקֵּק
שֶׁיַּהַפְכוּ אוֹתוֹ,
שֶׁאוּלַי יִתְחַנֵּן לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ
עִם אוֹתָם גַּרְגֵּרִים בְּצֵרוּפִים חֲדָשִׁים;
וְאִם יַעֲבֹר רֶכֶב-שֶׁטַח אוֹ בּוּלְדוֹזֶר
וִיִטְחַן לאַבְקַה בּוֹהֶקֶת אֶת הַחֹמֶר –
תַּמְצִית הַשִׁיר –
מִישֶׁהוּ יוּכָל לְהַתְחִיל
אֶפּוֹס מִשֶּׁלּוֹ.
מִישֶׁהוּ יוּכָל לְהַתְחִיל
אֶפּוֹס מִשֶּׁלּוֹ.
שירייך אכן מרכיבים ממשות מרהיבה. לאחרונה את משתפת אותנו בשלבי החיבור, הן של זמני החלום והן של זמני הערות – מסע מרתק!
חיי שירים של ממש- חומר . הרוח עושה מהשירים חומר לגעת בו ומה באמת חשוב שעשוי רק ממילים, הרי גם העולם נברא מאותיות ומבראשית. שיר נשגב בעיני. תודה רות שונה טובה!
תודה לכן תמר ומירי על התגובה המעודדת. שנה טובה.
מאד יפה בעיני דימוי השירים לגרגרי חול
השיר זוהר !
את משוררת של חול וחולין שכל שיר שלך עמוק כים שהאפוס הרוחש בו תמיד משקף את מרום השמים. רחוק מכל בולדוזר, גם כשאת כותבת את המילה חומר, עיקרו ברוח גבוהה.
שיר יפה שמשקף תהליך של יצירה. כל שיר הוא ניב פנימי, סיב בלתי נראה.
גם לצייר מגרות של רישומים ש"כאשר השמש לוהטת בזוית הנכונה- הם נוצצים כיהלומים"
(הזוית הנכונה! חומר למחשבה)
תודה
נהניתי מתגובותיכן לשיר, תודה ושנה טובה לענת, לריקי וללוסי.
רות יקרה,
בחזרתי לבלוג חיבק אותי שירך היפה והחזק, המדבר על כולנו ואל כולנו.
חג שמח
כל כך נכון הכל לזמן הזה ולזמן אחר. בראת עולם, משהו הזכיר את שימבורסקה.
יש בו בהירות גדולה ופשטות.
תודה לכם עקיבא ושרון שלי על התגובות הטובות. חג שמח לכם ולשלכם.